חברות לאיתור כספים פנסיוניים: כמה מותר לגבות, ומה אפשר לעשות לבד בחינם

מה בעצם מוכרות חברות לאיתור כספים?

ההצעה מגיעה בדרך כלל במודעה או במסרון: ״יש לכם כסף שנשכח בקופות — אנחנו נמצא ונוציא אותו״. התשלום הוא לרוב אחוז מהסכום שיימצא או שיימשך.

רשות שוק ההון תיארה את התופעה במסמך רשמי ששלחה למנהלי הגופים המוסדיים — חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. לפי ההבהרה, גורמים שונים בשוק, בעלי רישיון וגם כאלה שאינם בעלי רישיון, פונים לחוסכים ומציעים סיוע באיתור ובמשיכה של חיסכון פנסיוני.

הרשות מצאה כמה דפוסים חוזרים:

• רוב הפניות משכנעות את החוסך למשוך כסף, תוך הבטחה למשיכה גם כשהדין אינו מאפשר אותה.
• המשיכה נעשית לעתים בלי שהחוסך יודע מה המס המרבי שיחול עליה, ומה הפגיעה הבלתי הפיכה בחיסכון: קצבת זקנה נמוכה יותר וכיסוי ביטוחי מצומצם יותר.
• היו מקרים של זיוף, התחזות ותרמית כדי לעקוף את הדין, את תקנון הקופה ואת תנאי הפוליסה.
• חוסכים מוחתמים על מה שהרשות כינתה ״חוזים דרקוניים לתשלום עמלות מופרזות״, שאותם הם נדרשים לשלם גם אם הם מבקשים אחר כך לבטל את המשיכה.

שימו לב להבחנה: איתור הוא מידע — איפה יש כסף על שמכם. משיכה היא פעולה בכסף עצמו, ולפעמים יש לה מחיר במס ובפנסיה העתידית. חלק גדול מהשירותים האלה מוכר את השני במחיר של הראשון.

האם יש תקרה למה שמותר לגבות על איתור כספים?

במסמכים הרשמיים שקראנו לא מופיעה תקרה כזו. לא בהבהרה של הרשות לגופים המוסדיים, ולא בחוזר השירות שלה לסוכנים וליועצים. מי שאומר לכם ש״החוק מגביל ל-X אחוזים״ — בקשו ממנו את מספר הסעיף.

מה שכן קיים הוא מסגרת של תנאים. חוזר השירות ללקוחות של רשות שוק ההון מתייחס לסוכן ביטוח פנסיוני ״הגובה מלקוח שכר או החזר הוצאות״ לפי סעיף 19א(א)(1) לחוק הייעוץ הפנסיוני. כלומר גבייה מלקוח אפשרית, אבל בתנאים שסעיף 8 לחוזר קובע:

הכללים האלה חלים על בעלי רישיון. מול גוף שאין לו רישיון, ההגנות של החוזר אינן עומדות לרשותכם — וזו סיבה טובה לבדוק את הרישיון עוד לפני שמדברים על המחיר.

מותר לסוכן או ליועץ לפרסם שירות איתור ומשיכת כספים?

לא. סעיף 8ב(א) לחוזר השירות קובע שבעל רישיון שעוסק בשיווק פנסיוני או בייעוץ פנסיוני לא יפרסם ״שירות משיכת כספים ממוצר פנסיוני או שירות איתור כספים או מוצרים פנסיונים״. האיסור חל על כל אמצעי: כלי התקשורת, דואר, דואר אלקטרוני, אינטרנט ״או בכל אמצעי אחר״.

סעיף 8ב(ב) מוסיף דרישה לכל פרסום של בעל רישיון: לציין באופן ברור ובולט את סוג הרישיון, את הענפים שבהם הוא מורשה, את שמו ואת מספר הרישיון.

מכאן שני דברים מעשיים:

• מודעה של בעל רישיון שמציעה ״נאתר ונוציא לכם כסף שנשכח״ אינה עומדת בחוזר.
• מודעה כזו בלי מספר רישיון בכלל מעלה שאלה אחרת — האם יש רישיון. חוק הייעוץ הפנסיוני יצר רישיונות ייעודיים ליועץ פנסיוני ולמשווק פנסיוני, ולכל בעל רישיון יש מספר רישיון מרשות שוק ההון.

האיסור הוא על פרסום השירות. החוזר אינו קובע שאסור לבעל רישיון לעזור ללקוח קיים שפנה אליו לברר איפה הכסף שלו. מה שהוא כן קובע הוא שאם נגבה על כך תשלום — חלים כל התנאים של סעיף 8.

מה אפשר לעשות לבד, בחינם?

את שלב האיתור המדינה נותנת בלי תשלום, ואת הדוח המפורט אפשר לקבל בעלות נמוכה. כל כלי עונה על שאלה אחרת, ופירטנו כל אחד מהם במדריך נפרד:

לשני מצבים נפוצים יש מדריכים ייעודיים: איפה קרן ההשתלמות שלי, למי שמחפש קרן ממקום עבודה קודם, והר הכסף לנפטר, למשפחה שמחפשת כספים של קרוב. גם יורשים, לפי בנק ישראל, מאתרים חשבונות בנק של נפטר ללא עלות.

יש מצבים שבהם עזרה מקצועית שווה את מחירה — תיק ירושה מסובך, מסמכים חסרים, או החלטה מה לעשות עם הכסף שנמצא. אבל זו עבודה אחרת מאיתור, ושווה להבחין ביניהן כשקוראים הצעת מחיר.

איתור זה לא משיכה: מה קורה כשמושכים לפני הזמן?

הזכות למשוך כספים מקופת גמל מעוגנת בסעיף 23 לחוק קופות הגמל, בכפוף לתנאים שבחוק, בתקנות, בתקנות מס הכנסה ובתקנון הקופה. רשות שוק ההון מזכירה בהבהרה שלה גם את סעיף 25(א): ״זכות זו הינה של העמית בלבד והיא אינה ניתנת להעברה לאחר״.

המשמעות: גם כשחברה ״מטפלת בשבילכם״, הבקשה היא שלכם, הכסף שלכם, וההשלכות שלכם. הרשות הורתה לגופים המוסדיים לבדוק שכל פעולה בכספים נעשית לפי בקשה מפורשת של העמית ולפי הדין, ולנקוט אמצעים מתאימים לאימות הבקשה. בין הדוגמאות שהרשות מביאה: אימות זהות המבקש, בדיקה שחשבון הבנק שייך לעמית, אימות סיום העבודה, אישור פקיד שומה, וטופס 161 כשהוא נדרש.

לפני משיכה מוקדמת שווה לבדוק שלושה דברים:

• מס. הרשות מזכירה את המס המרבי שעלול לחול על משיכה כזו, ושחוסכים רבים לא שומעים עליו מראש. פירטנו את הכללים במדריכים משיכת קרן השתלמות ומשיכת כספי פיצויים.
• קצבה. כסף שנמשך היום לא יצבור תשואה עד הפרישה. לפי הרשות, זו פגיעה בלתי הפיכה בקצבת הזקנה.
• ביטוח. הרשות מונה גם צמצום של הכיסוי הביטוחי בין הנזקים של משיכה כזו. שאלו מה יקרה לכיסוי שלכם לפני שמגישים בקשה.

ואם בכל זאת מושכים, אחרי ששקלתם: עמלה באחוזים מהסכום שנמשך מתווספת למס. הנזק לא נעצר באחוז שבהסכם.

מה לבדוק לפני שחותמים על הסכם שכר טרחה?

אם החלטתם להיעזר בגורם בתשלום, אלה השאלות שהמסמכים הרשמיים מכוונים אליהן:

איך מזהים מי שמתחזה לשירות הממשלתי?

יש גורמים שמציגים את עצמם כגוף רשמי, או כשירות הר הכסף עצמו. בנק ישראל נותן שני סימנים פשוטים. הראשון: החיפוש הרשמי נעשה דרך מערכת ההזדהות הממשלתית. השני: הוא אינו עולה כסף.

ומה עושים כשמישהו מציג את עצמו כגוף ממשלתי ודורש תשלום על החיפוש? בנק ישראל מפנה: ״הנכם מתבקשים להגיש תלונה באתר הרשות להגנת הצרכן״.

שאלות נפוצות

מקורות: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — הבהרה לעניין הליך משיכת כספים מקופת גמל, שה. 2026-673 (19.4.2026): gov.il (PDF) (פניות של מייצגים, ״חוזים דרקוניים״, סעיפים 23 ו-25(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005, ובדיקות האימות) · רשות שוק ההון — חוזר שירות ללקוחות סוכנים ויועצים – תיקון, 2022-10-15, כולל נוסח חוזר 2018-10-3: gov.il (PDF) (סעיף 8 — גביית שכר מלקוח לפי סעיף 19א(א)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה-2005; סעיף 8ב — איסור פרסום ופרטי רישיון) · בנק ישראל — איתור חשבונות בנק ופיקדונות ללא תנועה (הר הכסף 2): boi.org.il · משרד האוצר, אגף שוק ההון — איתור חסכונות פנסיוניים: gov.il (PDF) · הר הכסף, האתר הרשמי: itur.mof.gov.il · משרד האוצר — טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (אגרות), דברי הסבר: gov.il (PDF) (הרישיונות הייעודיים ליועץ ולמשווק פנסיוני). להמשך קריאה: קופת גמל, מילון המושגים וכל המדריכים.
עודכן לאחרונה: 29 באוקטובר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי ואיננה קשורה למיזם הר הכסף של משרד האוצר, לרשות שוק ההון או לבנק ישראל. התיאור כאן מבוסס על נוסח המסמכים הרשמיים שצוינו, ואינו קובע אם הסכם מסוים תקף. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.