בית / המילון
מילון המושגים של הכסף הישראלי
המונחים שחוזרים בכל דוח פנסיוני ובכל מסמך ביטוחי — כל אחד בהגדרה אחת ברורה. המילון גדל בכל שבוע.
העמוד הזה נשען על 58 כתובות ב-6 גופים רשמייםהספירה נעשית מגוף העמוד בזמן הטעינה.
- פיצויי פיטורים
- הסכום שמגיע לעובד שפוטר: שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה לפי השכר האחרון, כולל חלק יחסי לשנה חלקית. חלק ניכר מהסכום כבר צבור ברכיב הפיצויים בקופה הפנסיונית, ולכן ביום הפיטורים השאלה המעשית היא מה הפער בין הזכאות לצבירה. אפשר לחשב אותו במחשבון פיצויי פיטורים · מחשבון פנסיה · מחשבון דמי ניהול מראה לכמה קצבה חודשית הכסף הזה מתורגם בסוף.
- סעיף 14
- סעיף בחוק פיצויי פיטורים שמאפשר לקבוע כי הפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים באות במקום פיצויי פיטורים. כשהוא חל, מה שצבור בקופה הוא הפיצויים: המעסיק אינו נדרש להשלים ואינו זכאי להחזר, והכסף נשאר אצל העובד גם בהתפטרות. צו ההרחבה לפנסיית חובה מחיל אותו על ההפקדות שנעשו לפיו, בשיעור 6%, ולא על מלוא חבות הפיצויים. להסבר מלא: סעיף 14 — מה זה, איך יודעים אם הוא חל, ומה קורה לכסף.
- טופס 161
- הודעה של המעסיק לרשות המסים על פרישת עובד מעבודה, שמפרטת את תקופות העבודה, השכר והסכומים שנצברו. מינואר 2024 הוא מוגש בטופס החדש, שאיחד לתוכו גם את טופס 161א. המעסיק ממלא את חלק א, והעובד בוחר בחלק ב את ייעוד כספי הפיצויים. הרחבה: טופס 161 החדש.
- רצף קצבה
- ייעוד כספי הפיצויים שנצברו כך שיהפכו לקצבה חודשית בגיל פרישה במקום להימשך עכשיו. המס נדחה, הכסף ממשיך לצבור תשואה, והפטור העתידי על הקצבה נשמר. זו גם ברירת המחדל בטופס 161 כשהעובד אינו ממלא את חלק ב ומתקיימים התנאים שבהנחיית רשות המסים.
- רצף פיצויים
- השארת כספי הפיצויים בקופה תוך צירוף תקופת העבודה הקודמת לוותק הפיצויים אצל המעסיק הבא. אירוע המס נדחה לסיום העבודה הבא, ואז מחשבים על כל התקופה יחד. בניגוד לרצף קצבה, הוא שומר על אפשרות המשיכה בעתיד.
- מענק פרישה
- סכום חד-פעמי שמשולם עם סיום עבודה, ובעיקרו כספי הפיצויים. פטור ממס עד תקרה לכל שנת עבודה — 13,750 ₪ בשנת 2026 לפי לוח העזר של רשות המסים — וחייב במס מעליה. מענק פטור שנמשך מקטין את הפטור העתידי על הקצבה החודשית.
- קיבוע זכויות
- הליך מול רשות המסים — בדרך כלל בהגשת טופס 161ד — שבו מי שהגיע לגיל הזכאות קובע איך ינוצל הפטור ממס שלו: על הקצבה החודשית, על משיכות הוניות, או בשילוב. ההחלטה קובעת את הקצבה נטו למשך כל שנות הפרישה.
- הטעות הנפוצה: לדחות את זה לסוף. משיכת מענקים פטורים לפני התכנון שורפת חלק מההון הפטור, ואת הבחירה קשה לתקן בדיעבד. ההקשר המלא: טופס 161.
- הון פטור
- סך התקציב הפטור ממס שעומד לרשות אדם מגיל הזכאות על קצבאות ומענקים, לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה. בשנת 2026: 57.5% מתקרת הקצבה המזכה (9,430 ₪) כפול 180 — 976,005 ₪, לפי לוח העזר לינואר 2026 של רשות המסים.
- למה זה חשוב: כל שקל של מענק פטור שנמשך בסיום עבודה גורע 1.35 ₪ מההון הפטור, לפי חוזר מס הכנסה 2/2013 — משיכת פיצויים היום מקטינה את הפטור על הקצבה בפרישה. הדוגמה המספרית המלאה: סעיף 14.
- שכר מבוטח
- השכר שממנו מחושבות בפועל ההפקדות לחיסכון הפנסיוני ולכיסויים הביטוחיים, כפי שהוא מופיע בדוח השנתי ובתלוש. לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה הוא מבוסס על רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב פיצויים, עד תקרת השכר הממוצע במשק — ולא בהכרח על כל המשכורת.
- הטעות הנפוצה: להניח שכל התלוש מבוטח. שעות נוספות, בונוסים והחזרי הוצאות לרוב אינם נכללים, ולכן ההפקדות בפועל נמוכות מהמצופה. איפה בודקים: שורת השכר המבוטח בדוח השנתי, מול שיעורי ההפקדה שמוסברים במאמר על סעיף 14.
- דמי ניהול
- העמלה שהגוף המנהל גובה על ניהול החיסכון. בחיסכון פנסיוני היא נגבית בשני ערוצים: אחוז מההפקדה השוטפת ואחוז שנתי מהצבירה שכבר נחסכה. דמי הניהול מהצבירה הם המשמעותיים לטווח ארוך, כי הם נגבים כל שנה מכל הסכום.
- איפה בודקים: בדוח השנתי ובאזור האישי של הגוף המנהל.
- הקרנות הנבחרות (קרנות ברירת מחדל)
- קרנות פנסיה שנבחרו במכרז של רשות שוק ההון כדי להציע דמי ניהול מוזלים לכל מצטרף, בלי קשר לגודל המעסיק או לכוח מיקוח. עובד שלא בחר קרן מצורף לאחת מהן כברירת מחדל. ההגדרה הרשמית: מילון המושגים של פנסיה-נט, רשות שוק ההון.
- למה זה חשוב: אלה מדמי הניהול הנמוכים בשוק בלי שום משא ומתן, ולכן הם נקודת ייחוס לכל מי שבודק כמה הוא משלם. מה המשמעות הכספית של ההבדל: מהם דמי ניהול.
- תשואה
- השינוי בערך החיסכון בתקופה נתונה, באחוזים. תשואה נטו היא אחרי הוצאות ניהול השקעות. תשואה של שנה בודדת אומרת מעט; מה שמעניין לחיסכון פנסיוני הוא הביצוע לאורך חמש ועשר שנים ובמסלול המתאים לגיל.
- תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד.
- ריבית דריבית
- מנגנון שבו התשואה מחושבת לא רק על הקרן המקורית אלא גם על הרווחים שכבר נצברו: הרווח של כל שנה מצטרף לקרן ומגדיל את הבסיס של השנה הבאה. הסבר של בנק ישראל: בנקפדיה — ריבית דריבית.
- בחיסכון פנסיוני זה מנוע הצמיחה המרכזי לטווח ארוך — וגם הסיבה שהפרש קטן בדמי הניהול או בתשואה מצטבר לפער עצום אחרי עשרות שנים. לראות את זה במספרים: מחשבון ריבית דריבית.
- מסלול תלוי גיל
- מסלול השקעה שברירת המחדל שלו משתנה לפי גיל החוסך: חשיפה גבוהה יותר למניות בגילים צעירים, והקטנת סיכון ככל שמתקרבים לגיל פרישה. זהו מסלול ברירת המחדל בקרנות הפנסיה למי שלא בחר אחרת.
- קרן פנסיה מקיפה
- מוצר החיסכון הפנסיוני המרכזי בישראל. משלב חיסכון לגיל פרישה עם שני כיסויים ביטוחיים: נכות (אובדן כושר עבודה) ושאירים. מנוהלת בעיקרון של ערבות הדדית בין העמיתים, וחלק מנכסיה מושקע באיגרות חוב מיועדות או במנגנון הבטחת תשואה חלופי.
- פנסיה תקציבית
- הסדר פנסיה ותיק שבו הקצבה משולמת ישירות מתקציב המעסיק — המדינה או גוף ציבורי — לפי חוק שירות המדינה (גמלאות), בלי צבירה בחשבון אישי על שם העובד. ההסדר נסגר בהדרגה למצטרפים חדשים, והם מבוטחים כיום בפנסיה צוברת. הרחבה באתר משרד האוצר: מידע לפני פרישה.
- איך מזהים: מי שבפנסיה תקציבית לא מקבל דוח שנתי עם צבירה — אין חשבון אישי, והזכויות נגזרות מהשכר הקובע ומשנות השירות. ההבדל המרכזי מול קרן פנסיה מקיפה: שם הקצבה נבנית מהצבירה וממקדם ההמרה.
- קופת גמל להשקעה
- מכשיר חיסכון נזיל שאינו כפוף לגיל פרישה: אפשר למשוך את הכסף בכל עת בכפוף למס רווחי הון. הטבת המס המרכזית שלו מתקבלת דווקא אם ממשיכים איתו עד גיל 60 ומושכים כקצבה. יש תקרת הפקדה שנתית לאדם.
- הטעות הנפוצה: לחשוב שכל ״קופת גמל״ בדוח היא נזילה. קופת גמל לתגמולים או לקצבה היא מוצר אחר לגמרי, שנועד לקצבה בפרישה. ההבדל בין שלושת המוצרים שנקראים קופת גמל — בעמוד אשכול קופת הגמל. קשור: חיסכון לכל ילד · ניוד · מסלול השקעה.
- קרן השתלמות
- מכשיר חיסכון לטווח בינוני שנחשב לאחד מהמוצרים המוטבים בישראל: בתנאים מסוימים הרווחים בו פטורים ממס רווחי הון עד תקרה. הכסף נזיל בדרך כלל אחרי שש שנות ותק, ומוקדם יותר למטרות השתלמות מקצועית. כל האשכול — איתור, נזילות, דמי ניהול והלוואה כנגד הקרן — בעמוד קרן השתלמות.
- ביטוח מנהלים
- פוליסת חיסכון פנסיוני המנוהלת בחברת ביטוח, שבה התנאים מעוגנים בחוזה אישי מול המבטח. בפוליסות ותיקות קיים לעיתים מקדם המרה מובטח — מרכיב שיכול להיות בעל ערך גבוה, ולכן חשוב לבדוק אותו לפני כל ניוד. מה שקובע את התנאים הוא הדור שאליו שייכת הפוליסה ולא השם שעליה: ביטוח מנהלים — מה זה, ולמה השנה שעל הפוליסה קובעת.
- מינוף
- שימוש בכסף מושאל כדי להגדיל את היקף הפעולה הכלכלית, כשנכס שכבר בבעלותכם משמש בטוחה. בחיסכון הפנסיוני הישראלי הצורה הנפוצה היא הלוואה כנגד קרן השתלמות, קופת גמל או פוליסת חיסכון: הכסף נשאר מושקע וממשיך לצבור תשואה וותק, ובמקביל נוצר חוב נושא ריבית. כל עוד ההלוואה פעילה לא ניתן לנייד את החשבון לגוף אחר.
- אובדן כושר עבודה
- כיסוי ביטוחי שמשלם קצבה חודשית אם המבוטח אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. ההגדרה המדויקת בפוליסה — למשל האם מדובר באובדן כושר לעיסוק הספציפי או לכל עיסוק סביר — היא שקובעת מתי בפועל משולם הכסף.
- פנסיית שאירים
- קצבה חודשית המשולמת לבן או בת הזוג ולילדים במקרה של פטירת העמית. הכיסוי כלול בקרן פנסיה מקיפה, ועלותו נגבית מתוך ההפקדה השוטפת. ניתן להתאים את היקפו למצב המשפחתי במסלולי ביטוח שונים.
- הטעות הנפוצה: לבלבל בינה לבין קצבת שאירים מביטוח לאומי. פנסיית השאירים משולמת מהקרן שבה חסך הנפטר ותלויה בשכר ובחיסכון שלו; קצבת הביטוח הלאומי קבועה בחוק. מי שעומד בתנאים של שתיהן זכאי לשתיהן, וכל אחת דורשת תביעה נפרדת. הפירוט: קצבת שאירים — שתי קצבאות עם אותו שם. קשור: קרן פנסיה מקיפה · קצבת שאירים מביטוח לאומי.
- מקדם המרה
- המספר שבו מחלקים את הצבירה כדי לקבל את הקצבה החודשית בפרישה. מקדם 200, למשל, אומר שכל מיליון שקל צבור מתורגם לקצבה של 5,000 שקל בחודש. המקדם נגזר מתוחלת החיים ומתנאי המוצר, ולכן מקדם מובטח ישן עשוי להיות שווה הרבה.
- תיקון 190
- תיקון לפקודת מס הכנסה שמאפשר למי שעומד בתנאים — בעיקר גיל 60 ומעלה עם קצבה מזערית — להפקיד לקופת גמל ולמשוך בהמשך כקצבה מוכרת פטורה ממס, או כסכום הוני במס מופחת על הרווח. הזכאות תלויה בנתונים אישיים.
- מסלקה פנסיונית
- מערכת מקוונת מרכזית בפיקוח רשות שוק ההון שמחברת בין כל הגופים הפנסיוניים: דרכה שולפים דוח מרוכז של כל החסכונות, היתרות והכיסויים הרשומים על שמכם, ומעבירים בקשות מידע ופעולות. התשלום על שאילתת מידע אישי מוגבל בתקרה שקבועה בחוזר התשלומים של רשות שוק ההון.
- ההבדל מהר הכסף: המסלקה מחזירה תמונה חיה ומפורטת של כל החיסכון; הר הכסף מאתר בעיקר חשבונות לא פעילים. מה מקבלים בדוח ואיך מזמינים: המדריך המלא למסלקה הפנסיונית.
- הר הכסף
- מערכת חיפוש ממשלתית חינמית של רשות שוק ההון לאיתור חשבונות חיסכון פנסיוני לא פעילים: מזינים פרטים מזהים ומקבלים רשימה של קופות, קרנות ופוליסות רדומות הרשומות על שמכם. השירות הרשמי פועל בכתובת gov.il בלבד.
- הטעות הנפוצה: לחשוב שהר הכסף מציג את כל החיסכון הפנסיוני — הוא מתמקד בכספים רדומים; לתמונה המלאה משתמשים במסלקה הפנסיונית. איך עוברים על התוצאות שלב אחר שלב: המדריך שלנו להר הכסף.
- הר הביטוח
- שירות ממשלתי המקביל להר הכסף, שמאפשר לאתר אילו פוליסות ביטוח רשומות על שם המבוטח — ביטוחי חיים, בריאות, סיעוד ורכוש. שימושי במיוחד כדי לגלות כפל ביטוחים שמשלמים עליהם פעמיים.
- גיל פרישה
- הגיל שבהגיעו אליו אדם זכאי לפרוש מעבודתו בשל גילו, ולהתחיל לקבל קצבה. חוק גיל פרישה, התשס״ד-2004 קובע בסעיף 3 גיל 67 לגבר ו-62 לאישה, בכפוף להוראות פרק ד׳ שמעלות את גיל האישה בהדרגה, ובסעיף 4 קובע כי גיל פרישת החובה הוא 67 לגבר ולאישה כאחד. בדוח הפנסיוני זה ה״גיל המתוכנן״ שלפיו חושבה הקצבה הצפויה שלכם, ולכן שינוי שלו משנה את כל המספרים בדוח. הטעות הנפוצה: לבלבל בין גיל הפרישה מהעבודה לבין גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי — אלה שני גילים שונים בשני חוקים שונים. מקור: חוק גיל פרישה, התשס״ד-2004.
- קצבה מזכה
- הקצבה החודשית מקופת גמל, מקרן פנסיה או ממעסיק לשעבר, שעליה חל הפטור ממס בגיל הזכאות. לפי לוח העזר של רשות המסים לינואר 2026 תקרת הקצבה המזכה היא 9,430 ₪ לחודש, שיעור הפטור בשנת 2026 הוא 57.5%, ותקרת הפטור עצמה 5,422 ₪ לחודש. בדוח הפנסיוני זו ה״קצבה הצפויה״, ובטופס 161ד זה בדיוק מה שמקבעים. הטעות הנפוצה: להניח שכל הקצבה פטורה ממס — הפטור מחושב כאחוז מהתקרה ולא מהקצבה שלכם בפועל, וכל שקל מעבר לתקרה חייב במס מלא. להסבר מלא: קיבוע זכויות. מקורות: לוח עזר לחישוב מס הכנסה, ינואר 2026 · רשות המסים, קיבוע זכויות.
- קצבה מוכרת
- קצבה שמקורה בכספים שכבר שולם עליהם מס — למשל הפקדות מעבר לתקרה המוטבת או הפקדות לפי תיקון 190 — ולכן היא פטורה ממס בזכות עצמה. רשות המסים מחריגה אותה במפורש מהגדרת הקצבה המזכה, כלומר היא אינה נספרת בתוך סל הפטור ואינה מכרסמת בו. בדוח היא מופיעה כרכיב נפרד בפירוט מקורות הקצבה. הטעות הנפוצה: לוותר עליה בעת קיבוע הזכויות ולשרוף את סל הפטור על כסף שהיה פטור ממילא. מקור: רשות המסים — בקשה לקיבוע זכויות (טופס 161ד).
- הפקדה מוטבת
- תקרת ההפקדה השנתית שמזכה בהטבת המס לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) לפקודת מס הכנסה: על הפקדה עד גובה התקרה הרווחים פטורים ממס רווחי הון, ומעליה לא. בשנת 2026 התקרה היא 20,566 ₪ לשנה לפי לוח העזר של רשות המסים. בדוח השנתי של קרן ההשתלמות ההפקדות מוצגות בפילוח מוטב מול לא-מוטב. הטעות הנפוצה: להפקיד מעל התקרה בהנחה שכל הכסף יזכה לאותו פטור — החלק שמעליה נזיל אך חייב במס על הרווח. מקור: לוח עזר לחישוב מס הכנסה, ינואר 2026.
- משכורת קובעת להפרשות לקרן השתלמות
- תקרת השכר השנתי שממנו מותר להפריש לקרן השתלמות בהטבת מס, לפי סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. בשנת 2026 היא 188,544 ₪ לשנה — כ-15,712 ₪ לחודש — לפי לוח העזר של רשות המסים. מעליה אפשר להמשיך להפריש, אבל הפרשת המעסיק נחשבת הכנסה חייבת אצל העובד. הטעות הנפוצה: לבלבל בין המשכורת הקובעת לקרן השתלמות לבין השכר המבוטח לפנסיה — אלה שני מספרים שונים בתלוש, ולרוב גם בגובה שונה. מקור: לוח עזר לחישוב מס הכנסה, ינואר 2026.
- אג״ח מיועדות
- אגרות חוב ממשלתיות מיוחדות שהונפקו לקרנות הפנסיה בתשואה קבועה שנקבעת מראש, כדי להגן על חלק מהחיסכון מתנודות השוק. פנסיה-נט של רשות שוק ההון מציג את התשואה עליהן כרכיב נפרד, ונוקב בשיעור 4.86%. בדוח השנתי של קרן הפנסיה זו שורה נפרדת בפירוט התשואה, לצד ״תשואה על השקעות חופשיות״, ושתיהן יחד מרכיבות את התשואה על סך ההשקעות. הטעות הנפוצה: להשוות תשואה של קרן פנסיה לתשואה של קופת גמל בלי לשים לב שרק בקרן הפנסיה קיים הרכיב המובטח הזה. מקור: פנסיה-נט, רשות שוק ההון — מושגים.
- איזון אקטוארי (עודף וגירעון)
- רכיב התשואה של קרן הפנסיה שנובע מניהול הסיכונים ולא מההשקעות. פנסיה-נט של רשות שוק ההון מגדיר אותו כתשואה בשל ניהול סיכוני מוות, כושר עבודה ותוחלת חיים. כשהתביעות בפועל קטנות מהצפוי נוצר עודף אקטוארי והיתרה הצבורה של כלל העמיתים עולה; כשהן גדולות מהצפוי נוצר גירעון אקטוארי והיא יורדת. בדוח השנתי זו שורה נפרדת, לרוב בשברי אחוז. הטעות הנפוצה: לחשוב שגירעון אקטוארי הוא סימן שהקרן ״בסכנה״ — זהו מנגנון איזון שוטף בין העמיתים, ולא חוב של הקרן. מקור: פנסיה-נט, רשות שוק ההון — מושגים.
- קרן פנסיה ותיקה
- קרן פנסיה שסגורה להצטרפות מבוטחים חדשים משנת 1995, בניגוד ל״קרנות החדשות״ שהחלו לפעול מינואר 1995 ואילך. כך מגדיר אותן פנסיה-נט של רשות שוק ההון. בקרנות הוותיקות הזכויות נקבעות בתקנון ולא לפי צבירה אישית, ולכן מקדם ההמרה ומסלולי ההשקעה אינם רלוונטיים שם באותו אופן. הטעות הנפוצה: להניח שאפשר לנייד אליהן כסף או להצטרף אליהן — אי אפשר, והן גם אינן זהות לפנסיה תקציבית. מקור: פנסיה-נט, רשות שוק ההון — מושגים.
- שכר ממוצע במשק
- סכום סטטוטורי שנקבע לפי חוק הביטוח הלאומי ומשמש כמדד לעדכון קצבאות, תקרות ותשלומים. הוא מתעדכן בתחילת כל שנה, והחל מינואר 2026 הוא 13,769 ₪ לחודש. באותה הודעה נקבעה גם ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח: 51,910 ₪ לחודש. המקור: אגרת למעסיק לשנת 2026, המוסד לביטוח לאומי.
- איפה רואים את זה: לא בדוח הפנסיוני עצמו, אלא מאחורי המספרים שבו — תקרות הפקדה, קצבאות ותשלומי ביטוח נגזרים ממנו. הטעות הנפוצה: לבלבל בין השכר הממוצע הסטטוטורי שבחוק לבין השכר הממוצע של השכירים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שני מספרים שונים באותו שם, ורק הראשון קובע סכומים. קשור: משכורת קובעת · קצבת אזרח ותיק.
- קצבת אזרח ותיק
- זהו השם הרשמי של מה שרבים עדיין מחפשים כ״קצבת זקנה״ — אותה קצבה בדיוק. זו הקצבה החודשית שמשלם המוסד לביטוח לאומי למי שהגיע לגיל הזכאות — נפרדת לחלוטין מהקצבה שמשלמת קרן הפנסיה. החל מינואר 2026: 1,838 ₪ ליחיד ו-2,762 ₪ ליחיד עם בן או בת זוג. מי שצבר ותק בביטוח זכאי לתוספת ותק של עד 50%, שמעלה את הקצבה ליחיד ל-2,757 ₪, ומגיל 80 נוספים עוד 103 ₪. המקור: הודעת המוסד לביטוח לאומי על עדכון הקצבאות לשנת 2026.
- איפה רואים את זה: בשום מקום בדוח הפנסיוני. הדוח מציג רק את הקצבה הצפויה מהקרן. הטעות הנפוצה: לתכנן את הכנסת הפרישה לפי מספר אחד בלבד — או רק לפי הקרן, או בהנחה שקצבת אזרח ותיק תסגור את הפער. שווה לחשב את שניהם יחד במחשבון הפנסיה. קשור: גיל פרישה · קצבה מזכה.
- היוון
- המרה של קצבה חודשית — כולה או חלקה — בסכום חד-פעמי. ההגדרה הרשמית של המוסד לביטוח לאומי: היוון הינו מענק הממיר את הקצבה החודשית (כולה או חלקה) במענק חד פעמי. המקור: חוזר היוונים, המוסד לביטוח לאומי.
- איפה רואים את זה: בביטוח לאומי ההיוון פתוח לנפגעי עבודה בדרגת נכות של 20% ומעלה, ומוגבל — היוון תקופתי עד חמש שנים, והיוון חלקי עד 25% מהקצבה. המונח מופיע גם בהקשר פנסיוני, כשמדברים על המרת קצבה לסכום. הטעות הנפוצה: לראות בהיוון משיכה של הכסף. זהו ויתור על תזרים חודשי לכל החיים תמורת סכום אחד, ולכן הוא הפוך בכיוונו למקדם ההמרה, שממיר צבירה לקצבה. קשור: קיבוע זכויות.
- תשואה דמוגרפית
- רכיב בתשואת קרן הפנסיה שאינו נובע משוק ההון אלא מניהול הסיכונים הביטוחיים שבקרן. ההגדרה הרשמית של רשות שוק ההון: התשואה החודשית שהשיגה הקרן בשל ניהול סיכוני מוות ואובדן כושר עבודה. בפועל: אם התביעות בשנה מסוימת היו נמוכות מהצפוי — לחוסכים נזקף רווח; אם היו גבוהות — נזקף הפסד. המקור: מילון המושגים של פנסיה-נט, רשות שוק ההון.
- איפה רואים את זה בדוח: בדוח השנתי של קרן פנסיה היא מופיעה בשורה נפרדת מהתשואה על ההשקעות. הטעות הנפוצה: לחבר אותה לתשואת ההשקעות ולהסיק שהקרן הרוויחה יותר בבורסה. זהו מנגנון ביטוחי, לא ביצועי השקעה, והוא הצד השני של האיזון האקטוארי. איך קוראים את השורה הזאת בפועל: הדוח הפנסיוני השנתי. קשור: תשואה · אובדן כושר עבודה.
- מועד נזילות
- התאריך שממנו כספי קרן השתלמות ניתנים למשיכה בלי לאבד את הטבת המס. הכלל: שש שנות ותק מההפקדה הראשונה, ולמטרת השתלמות — שלוש שנים. הפטור חל על רווחי ההון שנצברו על הפקדות שבתוך התקרה המוטבת. המקור: על הטבת המס בקרן השתלמות — ניתוח מדיניות, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אוקטובר 2025.
- איפה רואים את זה בדוח: בדוח קרן ההשתלמות מופיע מועד נזילות כתאריך מפורש. הטעות הנפוצה: להניח שכל הפקדה חדשה מאפסת את הספירה, או להפך — שאחרי המועד כל שקל בקרן פטור אוטומטית. מה בדיוק קורה במשיכה, ומה מאבדים במשיכה מוקדמת: משיכת קרן השתלמות, ולכמות הסכום בשקלים — מחשבון קרן השתלמות. קשור: הפקדה מוטבת · קרן השתלמות.
- תקופת אכשרה
- תקופת אכשרה היא, כלשון התקנון התקני של קרנות הפנסיה, ״תקופה שבמהלכה לא תהיה זכאות לכיסוי ביטוחי חלקי או מלא בקרן לפי העניין, בשל אירוע מזכה״. בקרן פנסיה היא נמנית בחודשי ביטוח רצופים מיום ההצטרפות או מחידוש הכיסוי הביטוחי, ואורכה נקבע בסעיף 34 לתקנון — 60 חודשי ביטוח רצופים. התקנון גם קובע שדמי גמולים ששולמו באיחור אינם מקנים כיסוי לתקופה שקדמה לתשלום, ו״התקופה שקדמה למועד התשלום לא תבוא במניין תקופת האכשרה״ (סעיף 17(ב)). המקור: תקנון תקני של קרן פנסיה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- איפה רואים את זה בדוח: בפרק הכיסוי הביטוחי בדוח השנתי ובאישור ההצטרפות לקרן — שם מצוין אם הכיסוי לנכות ולשאירים מלא או שהעמית עדיין בתוך תקופת אכשרה. הטעות הנפוצה: להניח שהספירה מתחילה רק פעם אחת, בהצטרפות. גם חידוש כיסוי אחרי הפסקה, וגם משיכה או העברה של כספים ממרכיב התגמולים, מפעילים ספירה חדשה — ולכן דווקא מי שעזב עבודה ונגע בכסף עלול למצוא את עצמו בלי כיסוי. וזו גם לא תקופת המתנה, שהיא שאלה אחרת לגמרי. הסדר המלא של ההחלטות ביום שאחרי: עזיבת עבודה. קשור: תקופת המתנה · קצבת נכות · פנסיית שאירים · אובדן כושר עבודה.
- תקופת המתנה
- פרק הזמן בתחילת עבודה חדשה שרק בסופו קמה הזכאות להפרשות פנסיוניות. צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה קובע בסעיף 6(ה) שעובד זכאי לביטוח פנסיוני ״מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן — תקופת המתנה)״, ומיד לאחר מכן: ״עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי… ביום הראשון לעבודתו״. המקור: צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, 3 באוגוסט 2011.
- איפה רואים את זה בדוח: לא בדוח הפנסיוני אלא בתלוש — בחודש שבו מופיעה לראשונה שורת ההפרשה לקופה. הטעות הנפוצה: להתייחס לתקופת ההמתנה כאל תקופת אכשרה. תקופת המתנה קובעת מתי מתחילים להפקיד; תקופת אכשרה קובעת מתי הכיסוי הביטוחי תקף. טעות שנייה: מי שהגיע לעבודה החדשה כשהוא כבר מבוטח אינו ממתין כלל — ולכן הפסקת ביטוח בין עבודות עולה כסף אמיתי. קשור: תקופת אכשרה · פנסיה חובה · קרן פנסיה.
- פנסיה חובה
- החובה להפקיד לחיסכון פנסיוני עבור כל עובד שכיר במשק. היא נובעת מצו הרחבה ולא מחוק: צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה מ-3 באוגוסט 2011 חל על מי שמלאו לו 21 שנים לגבר ו-20 לאישה (סעיף 4(א)(7)), ומ-1 בינואר 2014 קובע הפקדה כוללת של 17.5% מהשכר — 6% מהמעסיק לתגמולים, 6% מהמעסיק לפיצויים ו-5.5% מהעובד (סעיף 6(ד)). המקור: צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה.
- איפה רואים את זה בדוח: בשלוש שורות ההפקדה בדוח הפנסיוני השנתי — תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים — ובמקביל בתלוש. הטעות הנפוצה: להניח שהחובה חלה על כל השכר. סעיף 6(ג) מגביל אותה לשכר המשולם לעובד או לשכר הממוצע במשק, לפי הנמוך מביניהם; כל הפקדה מעל התקרה הזאת היא הסכם ולא חובה. סעיף-סעיף בצו עצמו: פנסיה חובה — מה צו ההרחבה באמת מחייב. איך קוראים את השורות האלה בפועל: הדוח הפנסיוני השנתי. קשור: שכר ממוצע במשק · תקופת המתנה · שכר מבוטח · דמי ניהול.
- הכנסה מרבית לתשלום דמי ביטוח
- התקרה החודשית של השכר שממנו מנוכים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. בלשון הביטוח הלאומי: ״ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח לעובד שכיר היא 51,910 ש״ח (החל ב-01.01.2026)״ — ועל חלק השכר שמעליה לא משולמים דמי ביטוח כלל. באותו עמוד מצוין ששכר המינימום לחודש לעובד במשרה מלאה הוא 6,443.85 ש״ח (החל ב-01.04.2026). המקור: ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, המוסד לביטוח לאומי.
- איפה רואים את זה בדוח: לא בדוח הפנסיוני אלא בתלוש, בשורת הניכוי לביטוח לאומי — שם רואים שהניכוי מפסיק לגדול מעל התקרה. הטעות הנפוצה: לערבב בין שלוש תקרות שונות לגמרי — התקרה הזאת, תקרת השכר שעליה חלה פנסיה חובה (השכר הממוצע במשק), ותקרות ההפקדה המוטבת לצורכי מס. הן לא מתעדכנות יחד ולא באותו מנגנון. קשור: שכר ממוצע במשק · הפקדה מוטבת · קצבת אזרח ותיק.
- קצבת נכות מקרן פנסיה
- הקצבה החודשית שקרן הפנסיה משלמת לעמית שאיבד את כושר עבודתו. התקנון התקני מגדיר ״נכה״ כעמית מבוטח שלפחות 25% מכושרו לעבוד נפגע מחמת מצבו הבריאותי, ובשל כך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה אחרת המתאימה לו במשך יותר מ-90 ימים רצופים; ״נכה מלא״ הוא מי שלפחות 75% מכושרו לעבוד נפגע, ו״נכה חלקי״ הוא ״נכה שאינו נכה מלא״. המקור: תקנון תקני של קרן פנסיה, סעיף 1 — הגדרות.
- איפה רואים את זה בדוח: בפרק הכיסוי הביטוחי בדוח השנתי — שיעור הכיסוי לנכות והקצבה החודשית הצפויה במקרה נכות מלאה. הטעות הנפוצה: להניח שכל פגיעה בכושר העבודה מזכה בקצבה מלאה. מתחת ל-75% הקצבה חלקית, מתחת ל-25% אין זכאות כלל — ובכל מקרה הזכאות כפופה לתקופת אכשרה. זו גם לא אותה קצבה כמו קצבת נכות מהביטוח הלאומי. קשור: אובדן כושר עבודה · תקופת אכשרה · פנסיית שאירים · שכר מבוטח.
- קרן פנסיה כללית
- קרן פנסיה חדשה שתוכנית הפנסיה בה היא, כלשון רשות שוק ההון, ״תכנית יסוד הכוללת פנסיית זקנה ושאירי זקנה״ — קצבה בגיל פרישה ולשאירי הפנסיונר אחריו, בלי הכיסוי לנכות ולמוות בתקופת העבודה שקרן מקיפה מעניקה כברירת מחדל. הרשות מוסיפה ש״בחלק מהקרנות הכלליות ניתן לרכוש גם כיסוי ביטוחי למקרה מוות או נכות בתקופת העבודה״ — לרכוש, לא לקבל אוטומטית. המקור: מושגים, פנסיה נט — רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- איפה רואים את זה בדוח: בכותרת הדוח השנתי ובאישור ההצטרפות, ליד שם הקרן — ״מקיפה״ או ״כללית״. בקרן כללית פרק הכיסוי הביטוחי יהיה ריק, אלא אם נרכש כיסוי בנפרד. הטעות הנפוצה: להניח שכל קרן פנסיה כוללת ביטוח נכות ושאירים. מי שמפקיד בקרן כללית בלי לרכוש כיסוי נשאר בלי רשת ביטחון בתקופת העבודה, גם אם ההפקדה החודשית זהה. קשור: קרן פנסיה מקיפה · קרן פנסיה חדשה · פנסיית שאירים · קצבת נכות מקרן פנסיה.
- קרן פנסיה חדשה
- קרן פנסיה שהחלה לפעול, בהגדרת רשות שוק ההון, ״מחודש ינואר 1995״ — המועד שבו נסגרו הקרנות הוותיקות בפני מצטרפים חדשים. בקרן חדשה הזכויות נגזרות מהצבירה האישית שבחשבון ומהאיזון האקטוארי של הקרן, ולא מנוסחת ותק כמו בקרן ותיקה. כל קרן שאפשר להצטרף אליה היום היא קרן חדשה — מקיפה או כללית. המקור: מושגים, פנסיה נט — רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- איפה רואים את זה בדוח: בדוח של קרן חדשה יש יתרה צבורה אישית, תשואה ודמי ניהול. בדוח של קרן ותיקה אין צבירה אישית אלא זכויות שנצברו לפי ותק ושכר. הטעות הנפוצה: לקרוא ״חדשה״ כאילו מדובר בקרן שנפתחה לאחרונה. זו הגדרה של דור ההסדר ולא של גיל הקרן — קרן שנפתחה ב-1995 היא חדשה, וקרן שנפתחה ב-1980 היא ותיקה. קשור: קרן פנסיה ותיקה · קרן פנסיה מקיפה · קרן פנסיה כללית · איזון אקטוארי.
- ניוד
- העברת הכספים הצבורים מקופה או מקרן אחת לאחרת בלי למשוך אותם. לפי חוזר רשות שוק ההון בנושא העברת כספים בין קופות גמל, הכספים מועברים ״ובלא כל ניכוי, למעט דמי הניהול היחסיים״, והגוף המנהל מעביר אותם ״בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד הקובע״. בקשת העברה של עמית פעיל ״תפקע אם לא תועבר… בתוך 120 ימים ממועד קבלת הבקשה״. המקור: העברת כספים בין קופות גמל — רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
- איפה רואים את זה בדוח: בפרק התנועות בחשבון — שורת ״העברה מקופה אחרת״ או ״העברה לקופה אחרת״, עם הסכום והתאריך. הטעות הנפוצה: לבלבל בין ניוד לבין משיכה. ניוד אינו אירוע מס והכסף ממשיך לצבור ותק; משיכה היא אירוע מס. טעות שנייה: להניח שניוד מאפס את הוותק הביטוחי — לפי החוזר חודשי הביטוח הרצופים האחרונים בקופה המעבירה באים במניין גם בקופה הקולטת. קשור: מסלקה פנסיונית · תקופת אכשרה · מסלול השקעה · דמי ניהול.
- תגמולים
- רכיב התגמולים הוא החלק בהפקדה החודשית שנועד לחיסכון לקצבה, להבדיל מרכיב הפיצויים שנועד לפיצויי פיטורים. בצו ההרחבה לפנסיית חובה ההפקדה מפוצלת לשלושה רכיבים נפרדים — תגמולי מעסיק, תגמולי עובד ורכיב פיצויים — ושיעוריהם נקבעים בסעיף 6(ד) לצו. תגמולי העובד מנוכים מהשכר ומופיעים בתלוש; תגמולי המעסיק אינם מנוכים מהשכר. המקור: צו הרחבה לפנסיה חובה, נוסח משולב — gov.il.
- איפה רואים את זה בדוח: בפרק ההפקדות, בשלוש עמודות נפרדות. בתלוש השכר זה מופיע כשורת ניכוי ״תגמולים עובד״ ובצד המעסיק כ״תגמולי מעביד״. הטעות הנפוצה: לקרוא את סך ההפקדה כאילו כולה חיסכון לקצבה. רכיב הפיצויים אינו תגמולים, והוא מתנהג אחרת לגמרי במשיכה ובמס. קשור: פנסיה חובה · פיצויי פיטורים · שכר מבוטח · הפקדה מוטבת.
- מסלול השקעה
- תת-חשבון בתוך הקופה שבו מנוהלים כספי החוסך לפי מדיניות השקעה מוגדרת. חוזר רשות שוק ההון בנושא מסלולי השקעה בקופות גמל מחלק אותם לארבעה סוגים: מסלולי ברירת מחדל (״מסלולי השקעה הנכללים במודל השקעה תלוי גיל״), מסלולים מתמחים, מסלולים כלליים (״מסלול השקעה שאינו מסלול מתמחה, אינו מסלול ברירת מחדל ואינו מסלול למקבלי קצבה״) ומסלולים למקבלי קצבה. החוזר גם קובע ש״שמו של מסלול השקעה יותאם למדיניות ההשקעה התקנונית״. המקור: חוזר גופים מוסדיים — מסלולי השקעה בקופות גמל, רשות שוק ההון.
- איפה רואים את זה בדוח: בראש הדוח השנתי, ליד שם הקופה — שם המסלול ומספרו, ולצדו התשואה של אותו מסלול ולא של הקופה כולה. הטעות הנפוצה: לבלבל בין החלפת מסלול לבין ניוד. החלפת מסלול היא פעולה פנימית באותה קופה, אינה נוגעת בדמי הניהול ואינה אירוע מס; ניוד הוא מעבר לקופה אחרת לגמרי. קשור: מסלול תלוי גיל · מסלול מתמחה · ניוד · תשואה.
- מסלול מתמחה
- מסלול השקעה שמדיניותו מרוכזת בתחום אחד ולא מפוזרת על כל האפיקים. חוזר רשות שוק ההון מונה שלושה טיפוסים: ״מסלול מתמחה באפיק השקעה״, ״מסלול מתמחה בתחום השקעה״ ו״מסלול מתמחה במכשיר השקעה״. מסלול מנייתי, מסלול מחקה מדד ומסלול הלכה הם דוגמאות מוכרות. המקור: חוזר גופים מוסדיים — מסלולי השקעה בקופות גמל, רשות שוק ההון.
- איפה רואים את זה בדוח: בשם המסלול עצמו. אם השם כולל אפיק (מניות, אג״ח), מדד או עיקרון (הלכה) — זה מסלול מתמחה ולא מסלול כללי. הטעות הנפוצה: להניח ששם המסלול מבטיח תוצאה. החוזר אוסר במפורש שם ״מטעה או העולה ממנו הבטחה להשגת או עמידה בקריטריון״ — מסלול מחקה מדד מתחייב למדיניות השקעה, לא לתשואה. קשור: מסלול השקעה · מסלול תלוי גיל · תשואה · דמי ניהול.
- קצבת ילדים
- קצבה חודשית שהמוסד לביטוח לאומי משלם למשפחות החיות בישראל עבור כל ילד עד גיל 18, בלי מבחן הכנסות וברוב המקרים באופן אוטומטי. מ-1.1.2026 הסכום הוא 173 ₪ לילד הראשון, 219 ₪ לשני, לשלישי ולרביעי, ו-173 ₪ מהילד החמישי ואילך. המקור: הביטוח הלאומי — שיעורי קצבת הילדים.
- איפה רואים את זה: בתדפיס הבנק, ב-20 בכל חודש, ובאזור האישי באתר הביטוח הלאומי. הטעות הנפוצה: להניח שהקצבה עולה עם כל ילד נוסף. היא יורדת בחזרה — הילד החמישי שווה 46 ₪ פחות מהרביעי. ועוד אחת: מי שבחר להכפיל את החיסכון לילד יראה קצבה נמוכה ב-58 ₪ לכל ילד כזה, כי ההכפלה נלקחת מתוך הקצבה. הפירוט המלא: קצבת ילדים 2026 — הסכומים לפי מספר הילדים. קשור: חיסכון לכל ילד · מענק לידה · השלמת הכנסה.
- חיסכון לכל ילד
- תכנית חיסכון אישית שהמוסד לביטוח לאומי פותח על שם כל ילד הזכאי לקצבת ילדים, ומפקיד בה 58 ₪ בכל חודש עד גיל 18. ההורים בוחרים אם הכסף ינוהל בקופת גמל להשקעה או בבנק, ויכולים להכפיל את ההפקדה מתוך קצבת הילדים. המקור: הביטוח הלאומי — חיסכון לכל ילד.
- איפה רואים את זה: לא בדוח הפנסיוני של ההורים, אלא בדוח של הקופה או הבנק שמנהלים את החשבון על שם הילד. הטעות הנפוצה: לא לבחור. מי שלא בחר תוך שישה חודשים מהלידה — הכסף כבר הופקד במסלול שנקבע עבורו אוטומטית, והוא לא ״מחכה״ להחלטה. הטעות השנייה: למשוך בגיל 18 ולוותר על מענק של 582 ₪ שמשולם בגיל 21 רק אם הכסף לא נמשך עד אז. המדריך: חיסכון לכל ילד — איפה הכסף ומה קרה למי שלא בחר. קשור: קצבת ילדים · קופת גמל להשקעה · מסלול השקעה · ריבית דריבית.
- מענק לידה
- תשלום חד-פעמי שהמוסד לביטוח לאומי משלם ליולדת כהשתתפות בהוצאות הראשונות של הלידה. הוא משולם אוטומטית, בתוך חודש מיום הלידה. מ-1.1.2026: 2,103 ₪ לילד הראשון, 946 ₪ לשני ו-631 ₪ לשלישי ואילך. המקור: הביטוח הלאומי — סכום מענק הלידה.
- איפה רואים את זה: בחשבון שאליו נכנסת קצבת הילדים, ובלידה ראשונה — בחשבון שנמסר בבית החולים. הטעות הנפוצה: לבלבל בינו לבין דמי לידה. מענק הלידה ניתן ליולדת בלי קשר לעבודה; דמי לידה הם תחליף שכר, ומגיעים רק למי שעבדה ושולמו עבורה דמי ביטוח. קשור: דמי לידה · קצבת ילדים · חיסכון לכל ילד.
- דמי לידה
- תשלום מהמוסד לביטוח לאומי שנועד לפצות את היולדת על אובדן הכנסתה בתקופה שאינה עובדת בגלל ההיריון והלידה. תקופה מלאה של 15 שבועות מגיעה למי ששולמו עבורה דמי ביטוח 10 חודשים מתוך 14 שלפני הפסקת העבודה, או 15 מתוך 22; תקופה של 8 שבועות — למי ששולמו עבורה 6 מתוך 14. המקור: הביטוח הלאומי — תקופת הזכאות לדמי לידה.
- איך זה מחושב: הסכום היומי הוא הגבוה מבין השכר בשלושת החודשים המלאים שלפני הפסקת העבודה חלקי 90, לבין השכר בשישה החודשים שלפניה חלקי 180 — עד תקרה של 1,752.33 ₪ ליום מ-1.1.2026 (שיעורי דמי הלידה). הטעות הנפוצה: לחשב לפי התלוש האחרון. דמי הלידה נגזרים מממוצע של כמה חודשים, ולכן העלאה בשכר ממש לפני היציאה משפיעה פחות מהצפוי, וירידה בהיקף המשרה בחודשים שלפני — מקטינה אותם. קשור: מענק לידה · קצבת ילדים · הכנסה מרבית.
- קצבת שאירים מביטוח לאומי
- קצבה חודשית שהמוסד לביטוח לאומי משלם לאלמן, לאלמנה וליתומים של מבוטח שנפטר, מכוח חוק הביטוח הלאומי. היא אינה תלויה בשאלה אם הנפטר חסך לפנסיה אלא בכך שהיה מבוטח ושולמו עבורו דמי ביטוח, והסכומים קבועים בחוק וזהים לכולם. המקור: הביטוח הלאומי — ביטוח שאירים.
- תקופת האכשרה — חמש דרכים לעמוד בה, ודי באחת: ״12 חודשים שלפני יום הפטירה״ · ״24 חודשים, רצופים או לא רצופים, ב-5 השנים שלפני הפטירה״ · ״60 חודשים (5 שנים), רצופים או לא רצופים, ב-10 השנים שלפני הפטירה״ · ״144 חודשים (12 שנים) רצופים או לא רצופים״ · או 60 חודשים מיום שנעשה לראשונה תושב ישראל (תנאי הזכאות לקצבת שאירים). זה הסולם של הביטוח הלאומי, והוא שונה לגמרי מ-60 חודשי הביטוח הרצופים של תקופת האכשרה בקרן פנסיה — אותו מספר, שתי משמעויות.
- הטעות הנפוצה — והיא עולה כסף: לחשוב שזו אותה קצבה כמו פנסיית שאירים מקרן הפנסיה. אלה שני תשלומים משני גופים, כל אחד בתביעה נפרדת, והם אינם מבטלים זה את זה. ועוד: אלמן או אלמנה שטרם מלאו להם 40 ואין עמם ילדים אינם מקבלים קצבה חודשית אלא מענק חד-פעמי (תנאי הזכאות לאלמן ולאלמנה). הפירוט: קצבת שאירים — שתי קצבאות עם אותו שם. קשור: פנסיית שאירים · השלמת הכנסה · קצבת אזרח ותיק.
- השלמת הכנסה
- תוספת שהמוסד לביטוח לאומי משלם למקבלי קצבת אזרח ותיק שהכנסותיהם נמוכות, כדי להבטיח להם הכנסה מינימלית. היא מותנית במבחן הכנסות ודורשת הגשת תביעה — היא אינה מתווספת לקצבה מעצמה. המקור: הביטוח הלאומי — תוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק.
- למה זה חשוב: השלמת הכנסה פותחת זכויות נוספות — למשל תוספת של 113 ₪ בקצבת הילדים עבור הילד השלישי והרביעי במשפחות שמקבלות קצבת קיום (שיעורי קצבת הילדים). הטעות הנפוצה: לחכות שההשלמה תגיע לבד. בלי תביעה אין השלמה, גם למי שעומד בכל התנאים; לתביעה מצרפים אישור על הקצבאות מקרנות הפנסיה או מהמסלקה הפנסיונית. קשור: קצבת אזרח ותיק · מסלקה פנסיונית · קצבת שאירים מביטוח לאומי.
- תקופת לידה והורות
- התקופה שבה עובדת או עובד רשאים להיעדר מהעבודה בשל לידה. לפי חוק עבודת נשים ״תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות״, ומתוכם ״שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה״. זה השם החוקי של מה שנקרא בדיבור ״חופשת לידה״. המקור: חוק עבודת נשים, סעיף 6.
- למה זה חשוב: אורך התקופה ומשך התשלום אינם אותו דבר. התקופה היא 26 שבועות, אבל דמי לידה משולמים ל-15 שבועות לכל היותר — כלומר עד 11 שבועות מהתקופה הם ללא תשלום מהביטוח הלאומי. הטעות הנפוצה: להניח שכל התקופה משולמת, ולתכנן את התזרים המשפחתי לפי 26 שבועות של הכנסה. ההשלכה הפנסיונית מפורטת בדמי לידה — ומה קורה לפנסיה בזמן חופשת הלידה. קשור: דמי לידה · דמי לידה לאב · מענק לידה.
- דמי לידה לאב
- דמי לידה שהביטוח הלאומי משלם ״לאב שהפסיק את עבודתו ויצא לתקופת לידה והורות״. האב ״יכול לצאת לתקופת לידה והורות ביחד עם בת זוגו או להחליף אותה בחלק מהתקופה״. המקור: הביטוח הלאומי — דמי לידה לאב.
- איפה זה נתקע: ״הימים בהם האב שוהה בתקופת לידה והורות הם על חשבון ימי הזכאות של היולדת״ — זו חלוקה של אותה תקופה, ולא תוספת לה. הטעות הנפוצה: לחשב את זכאות האב כזכות עצמאית שמתווספת לזכאות האם. סך ימי התשלום למשפחה אינו גדל, רק מתחלק אחרת. קשור: דמי לידה · תקופת לידה והורות.
- מענק שאירים
- תשלום חד-פעמי שהביטוח הלאומי משלם במקום קצבת שאירים ל״אלמן או אלמנה שעדיין לא מלאו להם 40 שנה ואין עמם ילדים״. סכומו ״36 קצבאות שאירים חודשיות״. המקור: הביטוח הלאומי — מענק שאירים.
- למה זה חשוב: זו החלפה ולא תוספת — מי שקיבל את המענק אינו מקבל קצבה חודשית. הביטוח הלאומי מציין גם חריג מפורש: ״אלמן שהיה נשוי לעקרת בית אינו זכאי למענק שארים״. הטעות הנפוצה: לבלבל בין מענק שאירים ובין מענק פטירה — שני מענקים שונים, בתנאים שונים ובסכומים שונים. קשור: קצבת שאירים מביטוח לאומי · פנסיית שאירים · מענק פטירה.
- מענק פטירה
- תשלום חד-פעמי לבן או בת הזוג של מי שקיבל מהביטוח הלאומי לפני פטירתו ״קצבת אזרח ותיק, הבטחת הכנסה, נכות כללית, שירותים מיוחדים, נפגעי עבודה, שאירים או אסירי ציון״. הסכום קבוע: ״10,514 ש״ח (החל ב- 01.01.2026)״. אם אין בן זוג — ״ישולם המענק לילדו, בתנאי שהילד עונה על הגדרת ילד״. המקור: הביטוח הלאומי — מענק פטירה לבני משפחה של הנפטר.
- למה זה חשוב: המענק נגזר מהקצבה שהנפטר קיבל מהביטוח הלאומי — לא מהחיסכון הפנסיוני שלו ולא מקרן הפנסיה, שמשלמת בנפרד פנסיית שאירים לפי התקנון שלה. הטעות הנפוצה: להניח שהוא מגיע אחרי כל פטירה. הוא מותנה בכך שהנפטר עצמו קיבל אחת מהקצבאות המפורטות. קשור: מענק שאירים · קצבת שאירים מביטוח לאומי · קצבת אזרח ותיק.
- הבטחת הכנסה
- ״קצבה המשולמת לאדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה״. הזכאות מותנית במבחן הכנסות ובדרישת תעסוקה — עבודה, רישום בשירות התעסוקה, או פטור מרישום. המקור: הביטוח הלאומי — הבטחת הכנסה.
- איפה זה נתקע: ״הקצבה משולמת מהחודש שבו הוגשה לנו התביעה. לא משולם תשלום רטרואקטיבי״ — כל חודש שעבר בלי תביעה אבוד, גם אם התנאים התקיימו בו. הטעות הנפוצה: לבלבל בין הבטחת הכנסה ובין השלמת הכנסה. הבטחת הכנסה היא קצבה שעומדת בזכות עצמה; השלמת הכנסה היא תוספת לקצבת אזרח ותיק. שמות דומים, שני דברים שונים, ושתי תביעות שונות. קשור: השלמת הכנסה · קצבת אזרח ותיק · קצבת ילדים.
- קצבת נכות כללית
- קצבה מהביטוח הלאומי, ש״משולמת למי שלא יכול לעבוד, או שיכולתו לעבוד פחתה בגלל מצבו הבריאותי״. שלושת התנאים: גיל — ״שמלאו לו 18 שנים, ועדיין לא הגיע לגיל פרישה״; ״נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות״, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים רפואיים; ו״יכולתך להשתכר ירדה ב-50% לפחות״. המקור: הביטוח הלאומי — תנאי הזכאות לקצבת נכות כללית.
- איך זה נקבע: דרגת אי הכושר להשתכר אינה סקאלה רציפה — היא נקבעת ״באחד מהשיעורים: 60%, 65%, 74% או 100%״, וזה מה שקובע את גובה הקצבה. הטעות הנפוצה: לבלבל אותה עם קצבת נכות מקרן פנסיה. זו קצבה של הביטוח הלאומי, שאינה תלויה בחיסכון הפנסיוני; קצבת הנכות מקרן הפנסיה נקבעת בתקנון הקרן, ונבדקת בנפרד ולפי כללים אחרים. קשור: קצבת נכות מקרן פנסיה · אובדן כושר עבודה · גיל פרישה.
- דמי אבטלה
- תשלום מהביטוח הלאומי למי שעבד כשכיר, הפסיק לעבוד, ו״רשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה״. התנאים: ״צברת תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים״, ו״מלאו לך 20 שנה, ועדיין לא הגעת לגיל 67״. המקור: הביטוח הלאומי — תנאי הזכאות לדמי אבטלה.
- איך נמנים החודשים: יום עבודה אחד בחודש נחשב חודש עבודה מלא לצורך תקופת האכשרה, והחודשים אינם חייבים להיות רצופים או אצל מעסיק אחד. למה זה נוגע לכסף הפנסיוני: ההפקדה לקרן הפנסיה היא חובת המעסיק (ראו פנסיה חובה), ולכן תקופת האבטלה היא בדיוק החלון שבו מתקבלות ההחלטות על הכסף שנשאר מאחור — רצף קצבה, רצף פיצויים או משיכה. הסדר המלא: עזיבת עבודה — מה קורה לכסף ביום שאחרי. קשור: תקופת אכשרה · הבטחת הכנסה · רצף קצבה.
- דמי מחלה
- התשלום שהמעסיק משלם לעובד על ימי היעדרות מפאת מחלה. החוק קובע מדרגות ולא תשלום אחיד: ״החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו״, ו״בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה״ (סעיף 2(א)). על היום הראשון אין תשלום כלל. גובה התשלום: ״דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה״ (סעיף 5(א)). המקור: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 (נוסח החוק).
- איפה רואים את זה ולמה זה חשוב לפנסיה: בתלוש דמי המחלה מופיעים כרכיב נפרד ולא כשכר יסוד, אבל סעיף 7 קובע ש״דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר״ – כלומר הם שכר לכל דבר, וההפקדה הפנסיונית חלה עליהם. הטעות הנפוצה: להניח ש-18 ימי מחלה בשנה שווים 18 ימי שכר. מי שלוקח ימים בודדים מאבד את היום הראשון בכל פעם מחדש. ההסבר המלא: ימי מחלה – למה 18 ימים אינם 18 ימי שכר. קשור: צבירת ימי מחלה · תגמולים.
- צבירת ימי מחלה
- מכסת הזכאות שהעובד מצטבר לו, ולא סכום כסף. החוק קובע: ״תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא… ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה״ (סעיף 4(א)). יום וחצי לחודש הם 18 ימים לשנת עבודה מלאה, והתקרה המצטברת היא 90 יום. המקור: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 – סעיף 4.
- איפה רואים את זה: בתלוש, בשורת יתרת ימי המחלה. למה זה חשוב: זו זכאות ולא כסף – חוק דמי מחלה אינו קובע פדיון של ימי מחלה בעזיבת עבודה, בשונה מפדיון חופשה שקבוע בחוק. פדיון ימי מחלה קיים רק מכוח הסכם קיבוצי או הסכם אישי. הטעות הנפוצה: לבלבל בין התקרה המצטברת (90 יום) לבין המכסה השנתית (18 יום). קשור: דמי מחלה · פדיון חופשה · ימי מחלה.
- דמי חופשה ושכר רגיל
- התשלום על ימי חופשה. החוק קובע: ״המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי-חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל״ (סעיף 10(א)). ״שכר רגיל״ אינו שכר הבסיס אלא מה שהעובד היה מקבל באותה תקופה אילו לא יצא לחופשה; לעובד בשכר יומי או לפי תוצרת הוא מחושב לפי שכר היום הממוצע כפול מספר ימי החופשה (סעיף 10(ב)). המקור: חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951 – סעיף 10.
- למה זה חשוב: ״שכר רגיל״ הוא גם הבסיס לחישוב פדיון החופשה בעזיבת עבודה, ולכן ההגדרה הזו קובעת כמה כסף יוצא בגמר החשבון. הטעות הנפוצה: לחשב דמי חופשה או פדיון לפי שכר הבסיס בתלוש בלבד, בלי הרכיבים הקבועים שהיו משולמים ממילא. קשור: פדיון חופשה · שכר מבוטח · פדיון ימי חופשה.
- פדיון חופשה
- תשלום במקום ימי חופשה שלא נוצלו, שמשולם רק בסיום העבודה. נוסח החוק: ״חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעסיק פדיון-חופשה בסכום השווה לדמי-החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד״ (סעיף 13). המקור: חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951 – סעיף 13.
- איפה רואים את זה: בגמר החשבון, לא בתלוש שוטף. שני סעיפים שמגבילים אותו: ההתיישנות – ״תקופת ההתיישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית ובין פלילית, היא שלוש שנים״ (סעיף 31); והצבירה – ״אין החופשה ניתנת לצבירה״, למעט עובד שבהסכמת המעסיק לוקח ״רק שבעה ימי-חופשה לפחות״ ומצרף את היתרה ״לחופשה שתינתן בשתי שנות-העבודה הבאות״ (סעיף 7). הטעות הנפוצה: להניח שכל הימים שנצברו לאורך השנים מזכים בפדיון. ההסבר המלא: פדיון ימי חופשה. קשור: דמי חופשה ושכר רגיל · עזיבת עבודה.
- שכר מולן
- שכר עבודה שלא שולם עד ״היום הקובע״, ומאותו רגע מתחיל להצטבר פיצוי. ההגדרה בחוק: ״היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה״ (סעיף 1). המועד עצמו: ״שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם״ (סעיף 9). המקור: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958.
- בפועל: שכר חודש מרץ אמור להשתלם בתום מרץ, והוא הופך לשכר מולן ב-9 באפריל. הטעות הנפוצה ושני הכיוונים שלה: לחשוב שעיכוב של יום-יומיים הוא כבר הלנה (עד היום התשיעי אין הלנה), ומצד שני לוותר על עיכוב ארוך בהנחה שאין מה לעשות. קשור: פיצוי הלנת שכר · חוב לקופת גמל כשכר מולן · הלנת שכר.
- פיצוי הלנת שכר
- תוספת שהחוק מוסיף לשכר מולן, והיא קנס ולא ריבית. ״לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן – פיצוי הלנת שכר)״: ״בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מהשכר המולן״; או לחלופין הפרשי הצמדה ״בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה״ (סעיף 17(א)). המקור: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 – סעיף 17.
- החלק העשרים הוא 5% והחלק העשירי הוא 10%, ולכן המסלול הראשון גדל מהר. מה שמקטין אותו: ״בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה״ או בשל נסיבה שלא בשליטת המעסיק או חילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב (סעיף 18). הטעות הנפוצה: להניח שהפיצוי מובטח ומחושב אוטומטית – בפועל הוא נתון לשיקול דעת בית הדין. קשור: שכר מולן · הלנת שכר.
- חוב לקופת גמל כשכר מולן
- הסעיף שהופך עיכוב בהפקדה פנסיונית לחוב עם פיצוי הלנה. נוסח החוק: ״יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל… ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות״, וכן ״שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים״ (סעיף 19א(א)). המקור: חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958 – סעיף 19א.
- איפה רואים את זה: לא בתלוש אלא בפער בין התלוש לקופה – הניכוי מופיע בתלוש, וההפקדה אינה מופיעה בדוח הפנסיוני או במסלקה. זו אחת הזכויות הפנסיוניות שכמעט אינן נתבעות, בדיוק מפני שהיא דורשת להצליב שני מסמכים. הטעות הנפוצה: לראות את הניכוי בתלוש ולהסיק שהכסף הגיע לקופה. איך בודקים: הדוח הפנסיוני השנתי והמסלקה הפנסיונית. קשור: תגמולים · שכר מולן · הלנת שכר.
- דמי הבראה
- השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, שמחיר יום ההבראה בה נקבע בצו הרחבה שמתעדכן כל שנה. לשנת ההבראה 2026: ״גובה השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו עבור שנת ההבראה 2026 לכל יום הבראה… יעמוד על 451.50 שקלים חדשים״. המקור: צו הרחבה, ילקוט הפרסומים 14863 (18.8.2026).
- מה שהצו קובע ומה שהוא לא קובע, וזו הנקודה שמבלבלת: הוא קובע את מחיר היום ולא את מספר הימים. מספר ימי ההבראה נקבע במקום אחר, ולכן התלוש הוא המסמך הקובע כמה ימים שולמו. הצו גם מחריג שלוש קבוצות, בהן ״עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות הסכמים קיבוציים החלים בשירות הציבורי״. העדכון הבא ידוע מראש: ״מדד הבסיס לצורך עדכון מחיר יום ההבראה בשנת 2027 יהיה מדד חודש מאי 2026״. ההסבר המלא: דמי הבראה 2026. קשור: שכר מבוטח · דמי חופשה ושכר רגיל.
- שכר מינימום
- הרצפה שמתחתיה אסור לשלם לעובד, הקבועה בחוק שכר מינימום ומתעדכנת במועד שהחוק קובע — ב-1 באפריל ולא בינואר. הסכומים בתוקף מ-1 באפריל 2026: 6,443.85 ₪ לחודש למשרה מלאה מגיל 18, 297.40 ₪ ליום בשבוע עבודה של חמישה ימים ו-257.75 ₪ ליום בשבוע של שישה ימים. המקורות: חוק שכר מינימום, התשמ״ז-1987 (PDF) · המוסד לביטוח לאומי — הסכומים בתוקף.
- איפה רואים את זה ומה הטעות הנפוצה: בתלוש אין שורה בשם שכר מינימום. הרצפה נבדקת מול סך הרכיבים שהחוק מתיר לספור ולא מול השורה התחתונה, וסעיף 3 לחוק מחריג במפורש תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י״ג, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות. לכן עובד יכול לראות בתלוש סכום גבוה מהרצפה ובכל זאת להיות משולם מתחתיה. ההסבר המלא: שכר מינימום 2026. קשור: שכר מינימום לשעה · תוספת ותק · שכר מבוטח.
- שכר מינימום לשעה
- החוק מגדיר אותו בסעיף 1 כ״החלק ה-186 של שכר המינימום״ — כלומר השכר החודשי חלקי 186. לפי הסכום בתוקף מ-1 באפריל 2026 זה 34.64 ₪ לשעה. בפועל המוסד לביטוח לאומי מפרסם שני תעריפים שעתיים: 34.64 ₪ לפי מחלק 186 ו-35.40 ₪ לפי מחלק 182. המקורות: חוק שכר מינימום, סעיף 1 (PDF) · המוסד לביטוח לאומי.
- למה יש שני תעריפים ומה הטעות הנפוצה: המחלק 186 הוא זה שכתוב בחוק, והמחלק 182 משקף שבוע עבודה של 42 שעות. הטעות הנפוצה היא להחיל תעריף אחד על כל עובד. ההפרש הוא 0.76 ₪ לשעה, והוא מצטבר לאורך חודש ושנה. איפה רואים את זה: בתלוש של עובד שעתי, בשורה שמכפילה את מספר השעות בתעריף. ההסבר המלא: שכר מינימום 2026. קשור: שכר מינימום · שעות נוספות.
- שעות נוספות
- שעות עבודה עודפות על תחום יום העבודה או על תחום שבוע העבודה, כהגדרתן בחוק שעות עבודה ומנוחה. סעיף 16(א) מחייב עליהן גמול מוגדל: שכר של לא פחות מ-1¼ מהשכר הרגיל לשתי השעות הנוספות הראשונות ביום, ולא פחות מ-1½ לכל שעה נוספת אחריהן — כלומר 125% ו-150%. המקור: סקירת הלשכה המשפטית בזרוע העבודה (PDF).
- מה שמפתיע כאן, וזה הפער בין התלוש לצבירה: שעות נוספות אינן בונות פיצויי פיטורים ואינן נכנסות לשכר המבוטח. תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים מונה ארבעה רכיבים בלבד — שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה — ושעות נוספות אינן ביניהם (תקנות פיצויי פיטורים, תקנה 1 (PDF)). עובד שמשלים את הכנסתו בשעות נוספות רואה את התוספת בתלוש ולא בחיסכון הפנסיוני. ההסבר המלא: שעות נוספות. קשור: שכר מבוטח · תוספת ותק · שכר מינימום לשעה.
- תוספת ותק
- תוספת לשכר שנגזרת ממספר שנות העבודה. היא אחד מארבעת רכיבי השכר שתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים מונה לחישוב הפיצויים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה. המקור: תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים), התשכ״ד-1964, תקנה 1 (PDF).
- שתי רשימות הרכיבים סותרות זו את זו, וזו הנקודה שמבלבלת: אותה תוספת ותק שנספרת לפיצויים מוחרגת במפורש מחישוב שכר המינימום — סעיף 3 לחוק שכר מינימום קובע שלא יובאו בחשבון תוספת משפחה ותוספת ותק (חוק שכר מינימום, סעיף 3 (PDF)). כלומר התוספת מגדילה את בסיס הפיצויים ואת השכר המבוטח, אך אינה מסייעת לעובד להגיע לרצפת שכר המינימום. קשור: שכר מינימום · שכר מבוטח · פיצויי פיטורים.
- צו הרחבה
- הוראה של שר העבודה שמרחיבה הסכם קיבוצי מעבר לצדדים שחתמו עליו ומחילה אותו על ענף שלם או על כל המשק. הצו מתפרסם בילקוט הפרסומים, ומאותו מועד הוא מחייב גם מעסיק שלא היה צד להסכם ואינו חבר בארגון מעסיקים.
- למה זה חשוב דווקא כאן: שתי זכויות מרכזיות שמוסברות באתר הזה אינן מכוח חוק אלא מכוח צו הרחבה. פנסיית חובה חלה מכוח צו ההרחבה לפנסיה חובה (נוסח משולב), ילקוט הפרסומים 6302 מ-27.9.2011, ודמי הבראה נקבעים בצו הרחבה, ילקוט הפרסומים 14863 מ-18.8.2026. הטעות הנפוצה: לחפש חוק פנסיה חובה — אין חוק כזה, והחובה כולה נשענת על הצו. קשור: פנסיה חובה · דמי הבראה · שכר מבוטח.
- איסור התניה וויתור
- הכלל שלפיו אי אפשר להסכים לפחות ממה שחוק מגן מעניק. סעיף 12 לחוק שכר מינימום קובע: ״זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור״. המקור: חוק שכר מינימום, סעיף 12 (PDF).
- מה זה אומר בפועל ומה הטעות הנפוצה: חתימה של עובד על שכר נמוך מהרצפה, או על ויתור על הזכות, אינה תקפה — הזכות נשארת בעינה. הטעות הנפוצה היא להניח שמה שנחתם מחייב באופן סופי. איפה נתקלים בזה: בהסכם עבודה אישי ובמסמכי סיום עבודה, שם מופיעים לעיתים סעיפי ויתור כלליים. קשור: שכר מינימום · שכר מולן · פיצוי הלנת שכר.
- דרגת אי-כושר השתכרות
- הקביעה של ביטוח לאומי עד כמה אדם איבד את היכולת להשתכר בגלל מצבו הרפואי — ולא עד כמה הוא חולה. היא נקבעת באחד מארבעה שיעורים: 60%, 65%, 74% או 100%, ומותנית בכך שנקבע שאין יכולת לעבוד או שהיכולת להשתכר ירדה ב-50% לפחות. המקור: ביטוח לאומי — תנאי הזכאות לקצבת נכות חודשית.
- איפה רואים את זה: במכתב ההחלטה, בשורה נפרדת מאחוזי הנכות הרפואית. למה זה חשוב: הדרגה היא שקובעת את גובה הקצבה, והיא נקבעת בוועדה אחרת מזו שקובעת את האחוזים הרפואיים. הטעות הנפוצה היא להניח שאחוזי נכות רפואית גבוהים מספיקים לבדם — בלי דרגת אי-כושר אין קצבה. קשור: אחוזי נכות רפואית · קצבת נכות כללית. הרחבה: קצבת נכות כללית — מי זכאי וכמה.
- אחוזי נכות רפואית
- השיעור שרופא מטעם ביטוח לאומי קובע לליקוי הרפואי עצמו. לקצבת נכות כללית נדרשים 60% לפחות, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים רפואיים ואחד מהם נקבע בשיעור 25% לפחות. המקור: ביטוח לאומי — תנאי הזכאות לקצבת נכות חודשית.
- איפה רואים את זה: בפרוטוקול הוועדה הרפואית. למה זה חשוב: אותם אחוזים משמשים גם שער כניסה לקצבת שירותים מיוחדים, בשיעורים אחרים. הטעות הנפוצה היא להניח שהאחוזים הרפואיים קובעים את גובה הקצבה — הם תנאי הכניסה, והסכום נקבע לפי דרגת אי-הכושר. קשור: דרגת אי-כושר השתכרות · קצבת שירותים מיוחדים.
- קצבת שירותים מיוחדים
- קצבה חודשית למי שבגלל נכות זקוק לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום — לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית והיגיינה אישית — או להשגחה מתמדת. היא משולמת מגיל 18 ועד גיל הפרישה, ודורשת נכות רפואית של 75% לפחות למי שאינו מקבל קצבת נכות, או 60% למקבלי קצבת נכות (40% כשאחד הליקויים הוא 25% לפחות). המקור: ביטוח לאומי — תנאי הזכאות לשירותים מיוחדים.
- איפה רואים את זה: בהחלטת הזכאות, שמנוסחת כאחוז מהקצבה ולא כסכום. למה זה חשוב: מי שגר במוסד שמעניק שירותים רפואיים, סיעודיים או שיקומיים אינו זכאי. הטעות הנפוצה היא לחשוב שזו תוספת אוטומטית לקצבת הנכות — זו תביעה נפרדת, עם בחינה נפרדת. קשור: גמלת סיעוד · אחוזי נכות רפואית.
- גמלת סיעוד
- גמלה למי שהגיע לגיל הפרישה, מרכז חייו בישראל, והוא זקוק לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום בבית או להשגחה מתמדת. רמת התלות נקבעת בידי מעריך מטעם ביטוח לאומי, ויש גם מבחן הכנסות שנבחן בשלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה. המקור: ביטוח לאומי — תנאי הזכאות לגמלת סיעוד.
- איפה רואים את זה: בהחלטת הזכאות ובהערכת התלות. למה זה חשוב: אי אפשר לקבל גמלת סיעוד יחד עם קצבת שירותים מיוחדים — צריך לבחור. הטעות הנפוצה היא להניח שהגמלה מגיעה אוטומטית בגיל מסוים; היא נבחנת לפי תלות ולפי הכנסה, ומי שמאושפז במחלקה סיעודית או בשיקום אינו זכאי. קשור: גיל פרישה · קצבת שירותים מיוחדים · קצבת אזרח ותיק.
- קצבת ניידות והטבות ניידות
- הטבות למי שיש לו ליקויים ברגליים המגבילים אותו בניידות. שיעור המוגבלות בניידות נקבע בוועדה רפואית של משרד הבריאות, וההטבות משולמות מכספי משרד האוצר לפי הסכם הניידות שנחתם בינו ובין המוסד לביטוח לאומי. המקור: ביטוח לאומי — ניידות.
- איפה רואים את זה: בהחלטת הוועדה הרפואית של משרד הבריאות, לא של ביטוח לאומי. למה זה חשוב: זו אינה קצבה מתוך חוק הביטוח הלאומי אלא הטבה מתוך הסכם, ולכן הכללים והוועדה שונים. הטעות הנפוצה: להתבלבל בין ניידות כאן לבין ניוד, שהוא העברת כסף פנסיוני בין גופים. קשור: אחוזי נכות רפואית · קצבת שירותים מיוחדים.
- דמי פגיעה
- התשלום שביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה בתקופה שבה אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת בגלל הפגיעה. הם משולמים על פי תעודות רפואיות, לתקופה של עד 91 ימים מיום הפגיעה. המקור: ביטוח לאומי — נפגעי עבודה.
- איפה רואים את זה: בתביעה לדמי פגיעה, שמוגשת עם תעודה רפואית לנפגע בעבודה. למה זה חשוב: 91 הימים הם תקרה, ואחריהם מי שנותרה לו נכות עובר למסלול אחר. הטעות הנפוצה היא לבלבל בין דמי פגיעה לבין דמי מחלה, שמשולמים בידי המעסיק על היעדרות שאינה פגיעה בעבודה. קשור: נכות מעבודה.
- נכות מעבודה
- המסלול שבא אחרי דמי הפגיעה: אם נותרה לנפגע נכות, ועדה רפואית של ביטוח לאומי קובעת את דרגתה, ולפי הקביעה משולמים קצבה חודשית או מענק חד-פעמי. המקור: ביטוח לאומי — גמלת נכות מעבודה.
- איפה רואים את זה: בפרוטוקול הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה. למה זה חשוב: זה ענף נפרד מנכות כללית, וההכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה היא תנאי מוקדם. זוג מטעה בשלושה קודקודים: נכות מעבודה (ענף נפגעי עבודה) מול קצבת נכות כללית מול קצבת נכות מקרן הפנסיה — שלושה גופים, שלוש ועדות, שלושה סוגי החלטה. קשור: דמי פגיעה.
- ועדה רפואית בביטוח לאומי
- הגוף שבודק את מי שביקש קצבה עקב נכותו וקובע את דרגת הנכות שלו: בוועדה יושב רופא מומחה שקובע את הדרגה, ומזכיר שרושם את דברי הנבדק ואת פרוטוקול הוועדה. המקור: ביטוח לאומי — ועדות רפואיות.
- איפה רואים את זה: בהודעה האישית על הזימון לוועדה ובפרוטוקול שלה. למה זה חשוב: מי שהגיש תביעה לקצבה עקב נכות נבדק בה, ויש דרך ערעור על החלטתה. הטעות הנפוצה: להגיע בלי הכנה, כשביטוח לאומי מציע ייעוץ והכנה בחינם דרך יד מכוונת. ועדה זו קובעת את אחוזי הנכות הרפואית, והם אינם דרגת אי-כושר ההשתכרות.
- יד מכוונת
- שירות של ביטוח לאומי שנותן ייעוץ והכנה בחינם לקראת הוועדה הרפואית. המקור: ביטוח לאומי — יד מכוונת.
- איפה רואים את זה: בדף הוועדות הרפואיות ובדף קצבת ילד נכה באתר ביטוח לאומי, ובמוקד 2496*. למה זה חשוב: ההכנה לועדה הרפואית זמינה בלי תשלום. הטעות הנפוצה: לפנות לייצוג בתשלום לפני שבודקים שקיים שירות חינמי של הגוף עצמו.
- קצבת ילד נכה
- קצבה של ביטוח לאומי למשפחה שמגדלת ילד נכה עם ליקוי קשה: המוסד מכיר בעומס הטיפולי הכבד ומשתתף בהוצאות המשפחה. התביעה נבדקת בידי רופא של ביטוח לאומי, ואם אי אפשר לקבוע זכאות לפי המסמכים, הילד מוזמן לוועדה רפואית. המקור: ביטוח לאומי — ילד נכה.
- איפה רואים את זה: בהודעה על ההחלטה באתר השירות האישי של ביטוח לאומי, והקצבה שמאושרת משולמת ב-28 בכל חודש. למה זה חשוב: זו קצבה נפרדת מקצבת הילדים הרגילה ומקצבת נכות כללית של מבוגר, ולילד בגילי 3 עד 18 יש בדיקת תלות בזולת בוועדה רפואית. הטעות הנפוצה: להניח שקצבת הילדים הרגילה מכסה גם את העלות של ילד עם ליקוי קשה.
- הערכת תלות בסיעוד
- הבדיקה שמעריך מטעם ביטוח לאומי עורך בתביעה לגמלת סיעוד, כדי לקבוע עד כמה המבוטח תלוי בעזרת אדם אחר בפעולות היום-יום. לפי רמת התלות נקבעת רמת זכאות מ-1 עד 6. המקור: ביטוח לאומי — סיעוד.
- איפה רואים את זה: במכתב הזכאות שמתקבל באתר השירות האישי, ובו רמת הזכאות וסל השירותים שנבחר. למה זה חשוב: הרמה היא שמגדירה את גמלת הסיעוד, ואפשר לקבל אותה בכסף או בשירותים; אם המצב הרפואי מחמיר, אפשר להגיש בקשה להחמרת מצב. הטעות הנפוצה: לבלבל בין רמת הזכאות בסיעוד לבין אחוזי נכות רפואית: אלה שתי בדיקות שונות בשני מסלולים שונים.
- מענק עבודה
- תוספת הכנסה לבעלי הכנסות נמוכות, שנועדה לתמרץ את השתתפות העובדים בשוק העבודה ולחזק את מעמדם ברמות השכר הנמוכות. המענק משולם על ידי רשות המסים לפי בקשה שמגישים. המקור: רשות המסים — מענק עבודה.
- איפה רואים את זה: באזור האישי באתר רשות המסים, ובשירות המקוון להגשת בקשה ב-gov.il; לפי הדף שם, בקשה לשנת המס 2024 ניתנת להגשה עד 31.12.2026 ולשנת המס 2025 עד 31.12.2027. למה זה חשוב: הכסף מותנה בהגשת בקשה, ולכן מי שלא הגיש לא מקבל. הטעות הנפוצה: לבלבל בינו לבין השלמת הכנסה, שהיא תוספת של ביטוח לאומי לקצבת אזרח ותיק, ולא מענק של רשות המסים.
- טופס 100
- טופס שהמעסיק משדר לביטוח לאומי עם נתוני השכר של העובד ותאריך הפסקת העבודה, כחלק מההליך לקבלת דמי אבטלה. המקור: ביטוח לאומי — אבטלה.
- איפה רואים את זה: לא בתלוש. זה דיווח של המעסיק, ולכן את מצבו בודקים מול המעסיק. למה זה חשוב: לפי דף האבטלה, כדי למנוע עיכובים כדאי לוודא שהמעסיק שידר את הטופס עם תאריך הפסקת העבודה לפני שמגישים תביעה לדמי אבטלה. הטעות הנפוצה: לבלבל בינו לבין טופס 161, שהוא הודעת המעסיק לרשות המסים על פרישת עובד ובחירת ייעוד כספי הפיצויים.
מונחי השכר והזכויות בעבודה – דמי מחלה, פדיון חופשה, דמי הבראה, שכר מולן ופיצוי הלנה – עומדים בהקשר אחד בעמוד אשכול הזכויות בעבודה: כל זכות עם סעיף החוק שלה, ומה היא עושה להפקדה הפנסיונית.
המונחים של הביטוח הלאומי — קצבת ילדים, מענק לידה, דמי לידה, שאירים, הבטחת הכנסה ודמי אבטלה — עומדים בהקשר אחד בעמוד אשכול קצבאות הביטוח הלאומי: מה משולם אוטומטית ומה לא יגיע בלי תביעה.
רוב המונחים בעמוד הזה נפגשים באותו רגע אחד: עזיבת עבודה — מה קורה לכסף ביום שאחרי, עם הסדר המלא של ההחלטות.
כל מונח כאן נבחר כי הוא חוזר בפועל בדוחות ובמסמכי הרגולציה. לראות אותם בהקשר מלא: כל המאמרים · המדריכים המעשיים.
מקורות ראשוניים: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון · רשות המסים · בנק ישראל. ההגדרות כאן הן מידע כללי ואינן תחליף לייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או ייעוץ השקעות. תנאים, תקרות ושיעורי מס משתנים מעת לעת — יש לוודא מול המקור הרשמי.
