בקצרה: תעריף יום הבראה במגזר הפרטי עומד על 451.50 ש״ח לשנת ההבראה 2026, לפי צו הרחבה שפורסם בילקוט הפרסומים 14863. התעריף הקודם היה 418 ש״ח, כך שההפרש הוא 33.50 ש״ח לכל יום הבראה. הצו קובע את מחיר היום בלבד — לא את מספר הימים, ולא על כל העובדים הוא חל.
כמה הם דמי הבראה ב-2026, ומה בדיוק קובע הצו?
הצו אומר דבר אחד, במשפט אחד. זהו הנוסח המקורי:
״גובה השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו עבור שנת ההבראה 2026 לכל יום הבראה יעמוד על 451.50 שקלים חדשים״ — צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, ילקוט הפרסומים 14863.
סביב המשפט הזה יש כמה עובדות שכדאי להכיר, כולן מתוך הצו עצמו:
- המקור הוא הסכם קיבוצי, לא חוק. הצו מרחיב הסכם קיבוצי שנחתם בין נשיאות המגזר העסקי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ורשום בפנקס ההסכמים הקיבוציים במספר 7011/2026.
- ההסכם נחתם ב-22 ביוני 2026 — ז׳ בתמוז התשפ״ו.
- הצו עצמו נחתם ופורסם ב-16 באוגוסט 2026, על ידי שר העבודה.
- התעריף הוא לכל ״שנת ההבראה 2026״ — לא ממועד הפרסום ואילך. הצו אינו מגדיר בעצמו את מועד תחילתה וסיומה של שנת ההבראה.
שימו לב לפער: בין החתימה על ההסכם לפרסום הצו עברו כמעט חודשיים, ודמי הבראה נהוג לשלם דווקא בחודשי הקיץ. זו בדיוק הנקודה שבה תלושים יוצאים לפי התעריף הישן. חזרנו אליה בהמשך.
התעריף הקודם נקבע בצו הרחבה אחר, שפורסם בילקוט הפרסומים 11651: ״גובה השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה והנופש של עובדיו לכל יום הבראה יעמוד החל מיום 1.7.2023 על 418 שקלים חדשים״.
על מי צו ההרחבה לא חל?
זו השאלה שכמעט אף מקור אינו עונה עליה במפורש, והיא קודמת לכל חישוב. הצו מחריג שלוש קבוצות, וזהו הנוסח המקורי שלהן:
- ״עובדים ששכרם משתלם בהתאם להוראות הסכמים קיבוציים החלים בשירות הציבורי״
- ״עובדים ששכרם משתלם על פי הצמדה להסכמי שכר בשירות הציבורי״
- ״עובדים במפעלים מוגנים״
המשמעות המעשית: 451.50 ש״ח הוא תעריף המגזר הפרטי. עובד שתנאי שכרו נגזרים מהסכמי השירות הציבורי — או צמודים אליהם — אינו מקבל את התעריף הזה מכוח הצו, אלא את התעריף שנקבע בהסדר החל עליו. הקבוצה השנייה היא הערמומית מבין השלוש: היא כוללת גם מי שעובד בגוף שאינו ״המדינה״ במובן הצר, אך שכרו צמוד להסכמי שכר ציבוריים.
הטעות הנפוצה: לקרוא בכותרת שדמי ההבראה ״עלו ל-451.50 ש״ח״ ולהניח שזה התעריף שלכם. לפני הכפל במספר הימים — כדאי לדעת לאיזו קבוצה אתם שייכים. בתלוש של גמלאי המדינה, למשל, דמי ההבראה משולמים לפי הסדר נפרד; הסברנו על התשלומים הנלווים האלה במדריך פנסיה תקציבית.
מה הצו קובע — ומה הוא לא קובע בכלל?
כאן נמצא השורש של רוב אי-ההבנות. קראנו את הצו מתחילתו ועד סופו, וזה מה שאין בו:
- אין בו טבלת ימי הבראה לפי ותק. מספר ימי ההבראה שמגיעים לעובד אינו נקבע בצו העדכון השנתי.
- אין בו מועד תשלום. ״חודשי הקיץ״ הם נוהג, לא הוראה בצו הזה.
- אין בו נוסחת חישוב למשרה חלקית.
- אין בו תנאי ותק מינימלי.
כל אלה מגיעים ממקום אחר — מצו ההרחבה הבסיסי בנושא הבראה ונופש, ומההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה הענפי שחל על מקום העבודה שלכם. הצו השנתי עושה דבר אחד: מעדכן את מחיר היום.
מכאן נובעת מסקנה מעשית אחת: המסמך שקובע כמה כסף מגיע לכם הוא התלוש, לא הכותרת בחדשות. כך בודקים:
- מצאו את שורת ההבראה בתלוש. התשלום אמור להופיע כשורה נפרדת, בשם ״דמי הבראה״ או ״קצובת הבראה״ — ולא מובלע בשכר היסוד.
- קראו את מספר הימים ואת התעריף ליום. בשורה הזו אמורים להופיע שני נתונים: כמה ימים שולמו, ובאיזה מחיר ליום.
- הכפילו, והשוו. מספר הימים כפול התעריף שבתלוש — מול אותו מספר ימים כפול 451.50 ש״ח. ההפרש, אם קיים, הוא מה שיש לברר.
- ודאו שאתם לא באחת משלוש ההחרגות לפני שאתם מסיקים שחסר לכם כסף.
כמה שווה העדכון בתלוש שלכם?
ההפרש בין התעריפים הוא 33.50 ש״ח ליום הבראה — עלייה של 8.01% מ-418 ש״ח. הנה מה שזה אומר, לפי מספר ימי ההבראה שמופיע בתלוש שלכם:
- 5 ימים — 167.50 ש״ח הפרש (2,090 ש״ח לעומת 2,257.50 ש״ח)
- 6 ימים — 201 ש״ח הפרש
- 7 ימים — 234.50 ש״ח הפרש (2,926 ש״ח לעומת 3,160.50 ש״ח)
- 8 ימים — 268 ש״ח הפרש
- 9 ימים — 301.50 ש״ח הפרש
- 10 ימים — 335 ש״ח הפרש (4,180 ש״ח לעומת 4,515 ש״ח)
החישוב הזה הוא כפל פשוט בשני התעריפים שבצווים, ולא קביעה שמגיעים לכם דווקא שבעה או עשרה ימים. את מספר הימים קחו מהתלוש או מההסכם שחל עליכם, לא מכאן.
שולם לכם לפי 418 ש״ח? מה כדאי לבדוק
הצו קובע את התעריף ״עבור שנת ההבראה 2026״ — כלומר ביחס לשנת ההבראה כולה, ולא מיום פרסומו. בפועל הוא פורסם ב-16 באוגוסט 2026, בעוד ההסכם הקיבוצי שמאחוריו נחתם ב-22 ביוני 2026, ודמי הבראה נהוג לשלם ביוני–ספטמבר.
הצירוף הזה יוצר מצב פשוט: תלושים ששילמו דמי הבראה בתחילת הקיץ עשויים להיות מחושבים לפי 418 ש״ח ליום. אם זה המצב שלכם, הפנייה הראשונה היא למחלקת השכר או לחשב השכר במקום העבודה, עם שורת ההבראה מהתלוש ועם שני הצווים שמקושרים בתחתית העמוד.
הערה חשובה: השאלה אם ובאיזה אופן יש להשלים הפרש בדיעבד היא שאלה משפטית, והיא תלויה בהסכם שחל עליכם ובנסיבות. אנחנו מציגים את נוסח הצווים ואת החישוב — לא חוות דעת. לבירור זכות ממשית, פנו לבעל רישיון מתאים או לארגון העובדים שלכם.
מה כבר ידוע על דמי ההבראה ב-2027?
יותר ממה שנראה. בתוך הצו של 2026 יש משפט שמסתכל קדימה:
״מדד הבסיס לצורך עדכון מחיר יום ההבראה בשנת 2027 יהיה מדד חודש מאי 2026״ — ילקוט הפרסומים 14863.
כלומר נקודת הייחוס לעדכון הבא נקבעה כבר עכשיו, והיא מדד המחירים לצרכן של מאי 2026. העדכון של 2027 אינו שאלה פתוחה שתיפתח מאפס במשא ומתן — הוא נגזר ממדד שכבר פורסם, מול המדד שיתפרסם במועד ההשוואה. מי שרוצה לדעת מה צפוי בתלוש של קיץ 2027 צריך לעקוב אחרי המדד, לא אחרי הכותרות.
ובמבט רחוק יותר: 33.50 ש״ח ליום נשמע זניח, אבל סכום שמופקד פעם בשנה ונשאר להצטבר מתנהג אחרת לגמרי מסכום שמתבזבז. אפשר להמחיש את זה במחשבון ריבית דריבית. ואם סיימתם עבודה בשנה האחרונה, דמי ההבראה הם רק אחד מכמה תשלומים שנבדקים בסיום — ראו פיצויי פיטורים, משיכת כספי פיצויים ומחשבון דמי אבטלה.
שאלות נפוצות
מה התעריף של יום הבראה ב-2026?
מה היה התעריף לפני כן?
על מי הצו לא חל?
כמה ימי הבראה מגיעים לי?
מתי משלמים דמי הבראה?
מה הקשר בין הצו להסכם הקיבוצי?
מה יהיה התעריף ב-2027?
שולמו לי דמי הבראה לפי 418 ש״ח בקיץ 2026. מה עושים?
מקורות: צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש, ילקוט הפרסומים 14863 (16.8.2026) — הנוסח המלא באתר gov.il: gov.il (PDF) · צו הרחבה קודם, ילקוט הפרסומים 11651 (11.9.2023), תעריף 418 ש״ח מ-1.7.2023: gov.il (PDF) · עמוד צווי ההרחבה של משרד העבודה: gov.il · לטבלת ימי ההבראה לפי ותק ולזכויות הנלוות: כל-זכות. להמשך קריאה: מילון המושגים וכל המדריכים.
עודכן לאחרונה: 1 באוקטובר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי ואיננה קשורה למשרד העבודה, להסתדרות או לכל ארגון מעסיקים. התעריף החל עליכם נקבע בהסכם או בצו שחל על מקום העבודה שלכם, ומה שקובע בפועל הוא התלוש. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.