בקצרה: סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע שהפקדות המעסיק לרכיב הפיצויים בחיסכון הפנסיוני באות במקום פיצויי פיטורים. כשהוא חל, הכסף שנצבר שייך לכם בכל סיום עבודה — גם בהתפטרות — אך המעסיק פטור מהשלמה. מאז 2008 הוא חל אוטומטית על הפקדות פנסיית חובה, אך רק בשיעור 6%.
מה בדיוק קובע סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?
ברירת המחדל בחוק פיצויי פיטורים היא שהמעסיק משלם פיצויים בסיום העבודה, לפי השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. סעיף 14 מציע מסלול אחר: במקום לצבור התחייבות ולשלם אותה בסוף, המעסיק מפקיד כל חודש סכום לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים — וההפקדות האלה באות במקום פיצויי הפיטורים.
המשמעות המעשית היא שני שינויים גדולים, אחד לטובתכם ואחד לרעתכם:
- לטובתכם: הכסף שנצבר ברכיב הפיצויים שייך לכם בכל סיום עבודה, ולא רק בפיטורים. גם התפטרות מרצון, שבברירת המחדל אינה מזכה בפיצויים, משאירה את הכסף בידיכם.
- לרעתכם: המעסיק פטור מהשלמה. אם השכר שלכם עלה משמעותית בשנים האחרונות, הצבירה בקופה עשויה להיות נמוכה מהחישוב הרגיל של שכר אחרון כפול ותק — ואף אחד לא ישלים את ההפרש.
זה בדיוק המסחר שהחוק מציע: ודאות ונזילות בכל תרחיש עזיבה, בתמורה לוויתור על ההצמדה לשכר האחרון.
האם סעיף 14 חל עליי אוטומטית, או שצריך לחתום?
התשובה היא "גם וגם", וזו נקודת הבלבול הגדולה ביותר בנושא. יש שני מסלולים שונים לחלוטין שבהם הסעיף נכנס לתוקף.
המסלול האוטומטי — על רכיב פנסיית החובה בלבד. צו ההרחבה לפנסיית חובה, שנכנס לתוקף בינואר 2008, קובע בעצמו שתשלומי המעסיק לפיצויי פיטורים בשיעורים שבטבלת הצו "יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק". אין צורך בחתימה, בנספח או באישור מיוחד — זה חלק מהצו. בטבלת הצו רכיב הפיצויים של המעסיק עומד על 6% מהשכר.
המסלול ההסכמי — על מלוא הפיצויים. כדי שסעיף 14 יחול על כל חבות הפיצויים ולא רק על החלק שהצו מחייב, נדרש הסכם. הבסיס לכך הוא האישור הכללי של שר העבודה והרווחה, שפורסם ב-30 ביוני 1998 (ילקוט הפרסומים 4659). האישור מציב שלושה תנאים מצטברים:
- שיעור הפקדה מספיקבמסלול קרן פנסיה: לא פחות מ-14.33% מהשכר, או 12% אם משולמים בנוסף 2.33% מהשכר להשלמת רכיב הפיצויים. לקופת ביטוח נקבעו שיעורים מקבילים — 13.33% או 11% — בתוספת ביטוח אובדן כושר עבודה.
- הסכם בכתב, ובזמןהאישור דורש שלא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעסיק ייערך הסכם בכתב בין המעסיק לעובד, הכולל את הסכמת העובד להסדר.
- ויתור מראש של המעסיקההסכם חייב לכלול ויתור של המעסיק, מראש, על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר הכספים מהקופה. זה התנאי שהופך את הכסף לשלכם בכל תרחיש.
ההבחנה שכדאי לזכור: כמעט לכל שכיר בישראל סעיף 14 חל על רכיב הפיצויים של פנסיית החובה, גם בלי שחתם על שום דבר. אבל "חל על הרכיב" ו"חל על מלוא הפיצויים" הם שני מצבים שונים לגמרי, וההפרש ביניהם הוא כסף אמיתי.
איך אני יודע אם אני חתום על סעיף 14?
אין מרשם מרכזי שאפשר לשאול אותו. הבדיקה היא ידנית, ומורכבת מארבעה מקורות שכדאי לעבור עליהם לפי הסדר:
- חוזה העבודה והנספחים שלוחפשו נספח נפרד, לרוב בשם "נספח סעיף 14" או "הודעה על תחולת סעיף 14". הוא מצטט בדרך כלל את האישור הכללי ואת שיעורי ההפקדה. אם אין נספח כזה, ואין סעיף מפורש בגוף החוזה — סביר שההסדר המלא לא הוחל.
- תלוש השכרהסתכלו על שיעור ההפקדה לפיצויים. 6% מרמזים על מסלול צו ההרחבה בלבד; 8.33% מרמזים על החלה מלאה. זהו סימן חזק, אך לא הוכחה משפטית — התנאי הקובע הוא ההסכם בכתב.
- הדוח השנתי מהגוף המנהלהדוח מפריד בין רכיב תגמולים לרכיב פיצויים ומציג את הצבירה בכל אחד. הוא מראה לכם כמה כסף באמת יושב שם. אם המושגים בדוח לא ברורים, מילון המושגים מפרק אותם.
- המסלקה הפנסיוניתלתמונה מרוכזת של כל החשבונות הפעילים והלא פעילים במקום אחד — כולל רכיב הפיצויים בכל אחד מהם — המסלקה הפנסיונית היא הכלי המקיף ביותר.
6% או 8.33% — למה ההבדל הזה שווה כסף
שני המספרים האלה חוזרים בכל דיון על סעיף 14, וההבדל ביניהם הוא לב העניין.
8.33% הוא השיעור שמחקה במדויק את חובת הפיצויים בחוק: חודש שכר לכל שנת עבודה, כלומר אחד חלקי שנים-עשר מהשכר השנתי. מעסיק שמפקיד 8.33% מדי חודש מפקיד למעשה את הפיצויים בזמן אמת.
6% הוא השיעור שצו ההרחבה לפנסיית חובה מחייב. הוא נמוך מהחובה שבחוק ב-2.33 נקודות אחוז — ובדיוק לפער הזה מתייחס האישור הכללי, שמאפשר להפקיד 12% ולהוסיף 2.33% להשלמה.
כשמעסיק מפקיד 6% בלבד, שני דברים קורים בסיום העבודה: הצבירה בקופה קטנה מהחישוב המלא, ועל ההפרש חלה עדיין חבות הפיצויים הרגילה — כלומר המעסיק אמור להשלים אותו לפי החוק. בשכר של 15,000 ₪, 2.33% הם כ-350 ₪ בחודש; על פני עשר שנות עבודה מדובר בסדר גודל של 42,000 ₪ לפני תשואה. זה לא הפרש טכני.
רוצים לראות את המספר שלכם? מחשבון פיצויי פיטורים מחשב את הסכום לפי שכר וותק, וגם מראה את הפער בין הפקדה של 6% להפקדה של 8.33% על אותו שכר.
עזבתי את העבודה. מה קורה עכשיו לכסף שנצבר?
ברגע שסיום העבודה נרשם, מתחיל תהליך פורמלי. מאז ה-1 בינואר 2024 המעסיקים מחויבים לדווח על פרישה מעבודה באמצעות טופס 161 החדש, טופס מקוון של רשות המסים. מה בדיוק ממלאים בו, ומה קורה אם לא ממלאים את חלק ב — במדריך טופס 161 החדש. בחלק שמיועד לעובד אתם ממלאים את הבחירות שלכם ביחס למענקי הפרישה — וזו ההחלטה היקרה ביותר בכל התהליך.
בגדול עומדות שלוש אפשרויות:
- משיכה — לוקחים את כספי הפיצויים במזומן. פטור ממס עד תקרה, וחייב במס מעליה. יש לכך מחיר נוסף, נסתר, שנפרט בסעיף הבא.
- רצף קצבה — משאירים את הכסף בקופה כדי שיהפוך לקצבה בגיל פרישה. הכסף ממשיך לצבור תשואה, והמס נדחה.
- רצף פיצויים — משאירים את הכסף בקופה וממשיכים לצבור ותק פיצויים אצל המעסיק הבא, כך שהמס נדחה לסיום העבודה הבא.
שימו לב שהחלטה "לא להחליט" היא גם היא החלטה: כספים שלא נמשכו ולא יועדו במפורש מטופלים לפי ברירות המחדל של הקופה ושל פקיד השומה, וזה לא בהכרח מה שהיה מיטבי עבורכם.
האם יש מס על משיכת פיצויים?
כן, ומכאן מגיעה הטעות היקרה ביותר שאפשר לעשות עם כספי פיצויים.
החלק הראשון פשוט. סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור למענק הון עקב פרישה עד תקרה לכל שנת עבודה. לפי לוח העזר לחישוב מס הכנסה של רשות המסים לחודש ינואר 2026, התקרה עומדת על 13,750 ₪ לכל שנת עבודה. עשר שנות עבודה, למשל, מייצרות תקרת פטור של 137,500 ₪.
החלק השני הוא זה שכמעט אף אחד לא מציג במספרים. משיכה של מענק פרישה פטור אינה חינם — היא נגרעת מהפטור שיעמוד לרשותכם על הקצבה החודשית בגיל פרישה. חוזר מס הכנסה 2/2013 של רשות המסים, שיישם את תיקון 190 לפקודה, מתאר את המנגנון בשלושה מרכיבים:
- ההון הפטור מחושב כ-180 כפול תקרת הקצבה המזכה כפול שיעור הפטור.
- ממנו מופחתים מענקי הפרישה הפטורים שהתקבלו ב-32 שנות העבודה שקדמו לגיל הזכאות.
- המענקים האלה מוכפלים תחילה במקדם 1.35.
נציב את המספרים של 2026. לפי אותו לוח עזר של רשות המסים, תקרת הקצבה המזכה היא 9,430 ₪ לחודש ושיעור הפטור הוא 57.5% — כלומר תקרת פטור חודשית של 5,422 ₪. ההון הפטור המלא הוא לכן 180 כפול 9,430 כפול 57.5%, בערך 976,005 ₪.
עכשיו נניח שמשכתם 120,000 ₪ פטורים בגיל 45. הסכום הזה מוכפל ב-1.35 ומגיע ל-162,000 ₪, והם נגרעים מההון הפטור. מכיוון שההון הפטור נפרס על 180 חודשים, זהו ויתור על 900 ₪ פטור בכל חודש של קצבה, לכל אורך הפנסיה. במילים אחרות: כל שקל שנמשך פטור עולה 1.35 ₪ מההון הפטור העתידי.
המסקנה המעשית: הפטור על משיכת הפיצויים והפטור על הקצבה אינם שני פטורים נפרדים — הם שואבים מאותו מאגר. משיכה קטנה וחד-פעמית בגיל צעיר עשויה להיות זניחה; משיכה של מאות אלפי שקלים בשנות הארבעים והחמישים יכולה לרוקן חלק ניכר מהפטור על הקצבה. זו החלטה שמצדיקה חישוב פרטני מול בעל רישיון, ולא ניחוש.
מה ההבדל בין רצף פיצויים לרצף קצבה?
שניהם דוחים את המס, אבל הם דוחים אותו לשני יעדים שונים לגמרי.
רצף פיצויים משמעו שהכסף נשאר בקופה, ותקופת העבודה הקודמת מצטרפת לוותק הפיצויים אצל המעסיק הבא. אירוע המס נדחה לסיום העבודה הבא, ואז מחשבים מחדש על כל התקופה יחד. זה מתאים כשמתכננים למשוך בעתיד, ורוצים לשמור על האפשרות.
רצף קצבה משמעו שהכסף מיועד מראש להפוך לקצבה בגיל פרישה. כאן אתם מוותרים על אפשרות המשיכה בתמורה לכך שהכסף ממשיך לעבוד, וגם הפטור על הקצבה נשמר במלואו — כי לא נלקח מענק פטור שיקוזז ממנו.
הבחירה בין השניים תלויה בגיל, בגובה הצבירה, בהכנסה הצפויה בפרישה ובשאלה אם צפוי לכם צורך אמיתי בכסף בטווח הקרוב. אין תשובה אחת נכונה, ויש כאן השפעות מס שנמשכות עשרות שנים.
ומה אם סעיף 14 לא חל עליי?
אם ההסדר לא הוחל, או הוחל רק על רכיב פנסיית החובה, אתם נמצאים בברירת המחדל של החוק — עם היתרונות והחסרונות שלה:
- בפיטורים אתם זכאים לפיצויים מלאים לפי השכר האחרון כפול הוותק. אם השכר עלה לאורך השנים, זה בדרך כלל טוב יותר מהצבירה בקופה, והמעסיק נדרש להשלים את ההפרש.
- בהתפטרות אתם לרוב אינכם זכאים לפיצויים, למעט עילות התפטרות מוכרות. הכסף שנצבר בקופה עשוי להיות מוקפא עד שהמעסיק ישחרר אותו, או עד גיל פרישה.
- אצל המעסיק נוצרת התחייבות אקטוארית שגדלה עם הוותק ועם השכר — וזו הסיבה שמעסיקים רבים מעדיפים דווקא את סעיף 14.
אם אתם עומדים לחתום על חוזה עבודה חדש והנספח מונח לפניכם, שווה לבדוק שני דברים: האם שיעור ההפקדה לפיצויים הוא 8.33% או 6%, והאם קיים בו ויתור מפורש של המעסיק על החזר הכספים. שני אלה קובעים אם ההסדר באמת שווה לכם משהו.
שאלות נפוצות
האם סעיף 14 הוא חובה?
האם סעיף 14 חל אוטומטית?
איך אני יודע אם אני חתום על סעיף 14?
אם התפטרתי, מגיעים לי כספי הפיצויים שנצברו?
האם יש מס על משיכת פיצויים?
מה ההבדל בין 6% ל-8.33% בהפקדה לפיצויים?
מה זה טופס 161 החדש ומתי הוא נדרש?
האם אפשר להחיל את סעיף 14 רטרואקטיבית?
עודכן לאחרונה: 23 באוגוסט 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי, ואין בו תחליף לבדיקה פרטנית מול בעל רישיון מתאים. הסכומים והתקרות מתעדכנים מדי שנה — לפני כל פעולה ודאו מול המקור הרשמי. להמשך קריאה: טופס 161 החדש · מחשבון פיצויי פיטורים · מהם דמי ניהול · המסלקה הפנסיונית · מילון המושגים · כל המדריכים.