בקצרה: תיקון 190 אינו מוצר אלא מעמד מס. מי שמלאו לו 60 ומקבל כבר קצבה חודשית מעל סכום מזערי יכול למשוך כספים שהפקיד בקופת גמל לקצבה בשתי דרכים: כקצבה חודשית פטורה ממס, או כסכום חד פעמי שבו מרכיב הרווח חייב במס בשיעור 15%.
מה זה תיקון 190, ולמה זו לא "קופת גמל לפי תיקון 190"?
אם חיפשתם את הנושא בגוגל, כמעט כל מה שמצאתם הוא דף של חברת ביטוח או של בית השקעות שמציג "קופת גמל לפי תיקון 190" כאילו מדובר במוצר שאפשר לקנות. זו נקודת הפתיחה שכדאי לתקן: אין מוצר כזה.
תיקון 190 הוא תיקון לפקודת מס הכנסה משנת 2012, שהסדיר את המיסוי של כספים המופקדים בקופת גמל לקצבה. הקופה היא קופת גמל רגילה. מה שהתיקון קובע הוא איך ממוסים הכספים האלה כשמושכים אותם, ובאילו תנאים. ההבחנה אינה סמנטית: מוצר קונים, ומעמד מס צריך לעמוד בתנאים שלו. רוב מי שקורא את דפי המוצר אינו יודע שהוא אולי כלל אינו עומד בהם.
המונח המשפטי המרכזי הוא "קצבה מוכרת", שמוגדרת בסעיף 9א לפקודת מס הכנסה כחלק מקצבה המשולמת מקופת גמל לקצבה, הנובע מתשלומים פטורים. בעברית פשוטה: כסף שכבר שולם עליו מס לפני ההפקדה, או שלא קיבל הטבת מס בהפקדה. בדיוק בגלל זה המדינה מוכנה למסות אותו במשיכה בשיעור מופחת.
מי באמת עומד בתנאים?
שלושה תנאים מצטברים, ולפי חוזר מס הכנסה 2/2013 של רשות המסים וסעיף 23 לחוק הפיקוח על קופות גמל:
- גיל 60 ומעלה. לא גיל הפרישה, אלא 60. ההבדל מהותי, ופירטנו את ארבעת הגילים השונים בעולם הפנסיה במדריך גיל פרישה.
- קצבה חודשית קיימת מעל סכום מזערי. זהו התנאי שמסנן את רוב האנשים, והוא כמעט תמיד מוזכר בשורה אחת בסוף. מי שאינו מקבל כבר קצבה חודשית בגובה הנדרש, אינו יכול למשוך את הכספים בסכום חד פעמי במסלול הזה.
- הכספים הופקדו אחרי 2012 וסווגו כתשלומים פטורים.
שימו לב מה התנאי השני אומר בפועל. הוא אינו דורש שיהיה לכם כסף פנוי, אלא שכבר תהיה לכם הכנסה פנסיונית קבועה בגובה מסוים. אדם בן 62 עם חיסכון נאה אבל בלי קצבה חודשית משולמת אינו עומד בו. זו הסיבה שהמסלול הזה מתאים לקבוצה צרה בהרבה ממה שדפי המוצר מרמזים.
כמה הוא סכום הקצבה המזערית, ולמה המספר שראיתם כנראה כבר לא נכון?
כאן מסתתר הדבר שאף דף מוצר לא אומר: הסכום הזה אינו קבוע. הוא מתעדכן בכל ינואר.
חוזר רשות המסים קובע את המנגנון: סכום בסיס שנקבע בזמנו, צמוד למדד ומתעדכן מדי שנה. המשמעות המעשית היא שכל מספר שמופיע באתר כלשהו נכון לשנה שבה נכתב, ומתיישן בינואר שאחריה.
וזה קורה בפועל. נכון לכתיבת שורות אלה, התוצאה הראשונה בגוגל לשאילתה מציגה את הסכום של שנת 2025, כ-5,183 ש״ח, בעוד שהטפסים לשנת 2026 מציגים כ-5,306 ש״ח. שני המספרים היו נכונים בזמנם. אחד מהם כבר לא.
גילוי נאות על המספר הזה. זהו הנתון היחיד במדריך שלא הצלחנו לאמת מול מקור ממשלתי ראשוני מקושר. המנגנון עצמו מופיע בחוזר רשות המסים, אבל הסכום המעודכן לשנה הנוכחית מתפרסם בטפסים של הגופים המנהלים ולא בעמוד ממשלתי נגיש שאפשר לקשר אליו. לכן: התייחסו ל-5,306 ש״ח כסדר גודל לשנת 2026 ולא כמספר מחייב, ובררו את הסכום המדויק מול הקופה שלכם או מול רשות המסים לפני כל פעולה. אנחנו מעדיפים לומר את זה מאשר להציג מספר כאילו הוא ודאי.
שתי דרכי המשיכה, ולמה ההבדל ביניהן גדול
מי שעומד בתנאים עומד בפני שתי אפשרויות שונות לחלוטין:
- קצבה חודשית. הכספים משולמים כקצבה מוכרת, והיא פטורה ממס. זו האפשרות שמקבלת הכי פחות מקום בדפי המוצר, אף שמבחינת מס היא הזולה ביותר.
- היוון, כלומר משיכה בסכום חד פעמי. כאן חל מס בשיעור 15% על מרכיב הרווח. הקרן עצמה, הכסף שהפקדתם, אינה ממוסה שוב.
שיעור ה-15% מופיע בפרסום רשמי של משרד האוצר על הרפורמה בחיסכון הפנסיוני, שקובע כי על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת בהגיע העמית לגיל 60 יוטל מס בשיעור של 15% על מרכיב הרווח, ולא לפי שיעורי המס הרגילים שבסעיף 121 לפקודה.
ההבדל בין שתי הדרכים אינו טכני. בקצבה אין מס כלל, אבל הכסף יוצא לאט ולכל החיים. בהיוון יש מס אבל הכסף בידיים. זו החלטה על נזילות לפחות באותה מידה שהיא החלטה על מס.
מתי 15% זולים יותר מ-25%, ומתי הם יקרים יותר?
הטענה שחוזרת בכל דף מוצר היא ש-15% טובים מ-25%, שיעור המס על רווח הון. הטענה נכונה לפעמים, ולא תמיד, וההבדל נעוץ במילה אחת שמושמטת כמעט תמיד.
לפי טופס 1322 של רשות המסים, יחיד המוכר ניירות ערך סחירים חייב במס של 25% על רווח הון ריאלי, כלומר על הרווח אחרי שמנטרלים ממנו את האינפלציה. לעומת זאת, שיעור ה-15% במסלול תיקון 190 מוטל על מרכיב הרווח כפי שהוא, בלי ניכוי אינפלציה. כך מתארים אותו כל הגופים המנהלים.
ברגע שמעמידים את שני אלה זה מול זה, אפשר לחשב בדיוק מתי כל מסלול עדיף. נסמן ברווח הנומינלי כולו, ובחלק ממנו שהוא רק פיצוי על האינפלציה. המס במסלול הרגיל הוא 25% מההפרש ביניהם, והמס בתיקון 190 הוא 15% מהרווח כולו. השוואה פשוטה נותנת תוצאה אחת וברורה:
נקודת האיזון: 40%. אם יותר מ-40% מהרווח הנומינלי הוא רק אינפלציה, המסלול הרגיל של 25% על רווח ריאלי זול יותר מ-15% על הרווח הנומינלי. אם פחות מ-40% מהרווח הוא אינפלציה, תיקון 190 זול יותר. זו תוצאה של חשבון בלבד, והיא נובעת ישירות משני שיעורי המס.
מה זה אומר במספרים? שלוש דוגמאות על קרן של מיליון ש״ח, לתקופה של 20 שנה. אלה הנחות להמחשה ולא תחזית:
- תשואה 7% בשנה, אינפלציה 2.5%: האינפלציה היא 22% מהרווח. תיקון 190 חוסך כ-127,000 ש״ח במס. יתרון גדול.
- תשואה 6% בשנה, אינפלציה 3%: האינפלציה היא 37% מהרווח, ממש על גבול נקודת האיזון. תיקון 190 חוסך כ-19,000 ש״ח בלבד. יתרון זניח.
- תשואה 4% בשנה, אינפלציה 3%: האינפלציה היא 68% מהרווח. תיקון 190 מייקר את המס בכ-82,000 ש״ח.
המסקנה הפוכה מהמסר השיווקי: ככל שהתשואה הריאלית נמוכה יותר, וככל שהתקופה קצרה יותר, כך היתרון של 15% נשחק ואף מתהפך. הוא גדול דווקא כשהשוק עובד היטב והאינפלציה נמוכה. לחשב את הפער בין תשואה נומינלית לריאלית לאורך שנים אפשר במחשבון ריבית דריבית.
ויש כאן נקודה נוספת שאיש אינו מזכיר. אותו טופס 1322 קובע ששיעור המס על רווח הון מאיגרות חוב שאינן צמודות הוא 15%, נומינלי. כלומר מי שהאלטרנטיבה שלו היא פיקדון שקלי לא צמוד או אג״ח לא צמודה, כבר משלם 15% נומינלי גם בלי תיקון 190. מולם, שיעור המס אינו יתרון בכלל.
מה החסרונות שדפי המוצר לא מזכירים?
בדקנו את התוצאות המובילות בגוגל לשאילתה הזאת. כולן, בלי יוצא מן הכלל, הן דפים של חברות ביטוח ובתי השקעות. בתוצאה הראשונה אין ולו משפט אחד על חסרונות, סיכונים או על מי שהמסלול אינו מתאים לו. זה לא בהכרח חוסר יושר, אבל זה מבנה: מי שמוכר מוצר אינו הכתובת לרשימת החסרונות שלו.
- הכסף נעול עד גיל 60. משיכה לפני כן היא משיכה שלא כדין, על כל המשמעויות.
- תנאי הקצבה המזערית עלול לא להתקיים. ואם הוא אינו מתקיים, מסלול ההיוון פשוט אינו פתוח בפניכם.
- דמי ניהול. קופת גמל גובה דמי ניהול לאורך כל שנות ההחזקה, וכשמדובר בעשרות שנים ההשפעה מצטברת. הטבת מס במשיכה ודמי ניהול לאורך הדרך הם שני דברים שצריך לשקלל יחד, לא לחוד. פירטנו כמה זה שווה במדריך מהם דמי ניהול.
- הכספים משפיעים על תמונת המס הכוללת בפרישה. החלטות על היוון ועל קצבה מוכרת אינן עומדות לבדן, והן נפגשות עם הליך קיבוע זכויות ועם מה שדווח בטופס 161.
- הכללים משתנים. הסכום המזערי מתעדכן שנה בשנה, והחקיקה בתחום הפנסיה בישראל אינה יציבה במיוחד.
למי זה כן מתאים, ולמי לא?
אפשר לתמצת את זה בלי למכור דבר.
עשוי להתאים למי שמלאו לו 60, שכבר מקבל קצבה חודשית מעל הסכום המזערי, שיש בידיו כסף פנוי שאינו זקוק לו בשנים הקרובות, ושהאלטרנטיבה שלו היא תיק ניירות ערך צמוד או מנייתי שבו הוא צפוי לתשואה ריאלית חיובית לאורך זמן.
כנראה אינו מתאים למי שאינו מקבל עדיין קצבה חודשית בגובה הנדרש, למי שעשוי להזדקק לכסף לפני גיל 60, למי שהאלטרנטיבה שלו היא אפיק שקלי לא צמוד שממילא ממוסה ב-15% נומינלי, ולמי שמצפה לתשואה ריאלית נמוכה בתקופה קצרה יחסית.
ומעל הכול: זו החלטה שתלויה בנתונים אישיים, בגובה הקצבה הקיימת, בתמהיל המס של הפורש ובאופק ההשקעה. מי שמעוניין לבדוק אם יש לו בכלל כספים פנסיוניים שנשכחו לפני שהוא מתכנן מהלך כזה, יכול להתחיל מאיתור כספים פנסיוניים.
שאלות נפוצות
מה זה תיקון 190 במשפט אחד?
למי מתאים תיקון 190?
מה סכום הקצבה המזערית?
המס הוא 15% על כל הסכום שנמשך?
15% תמיד עדיפים על 25%?
מה עדיף, קצבה או היוון?
אפשר למשוך לפני גיל 60?
למה כל התוצאות בגוגל הן של חברות ביטוח?
מקורות: חוזר מס הכנסה 2/2013, תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, רשות המסים: gov.il · הרפורמה בחיסכון הפנסיוני, היבטים משפטיים ומיסויים, משרד האוצר: gov.il · טופס 1322, רווח הון מניירות ערך סחירים לשנת המס 2025, רשות המסים: gov.il · סעיף 9א ו-121 לפקודת מס הכנסה, וסעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005.
הערה על מספר אחד: סכום הקצבה המזערית לשנת 2026 מובא כסדר גודל לפי הטפסים שמפרסמים הגופים המנהלים, ולא ממקור ממשלתי מקושר. ראו את הגילוי הנאות בגוף המדריך.
עודכן לאחרונה: 6 בספטמבר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי, איננה קשורה לרשות המסים או לרשות שוק ההון, ואיננה משווקת מוצר פנסיוני כלשהו. דוגמאות החישוב הן המחשה בהנחות מוצהרות ואינן תחזית. לפני כל פעולה, היוועצו בבעל רישיון מתאים.