פדיון ימי מחלה: אין סעיף פדיון בחוק — ומי כן מקבל, לפי איזה מסמך ובאיזה שיעור

האם יש זכות חוקית לפדיון ימי מחלה?

אין. זו התשובה הקצרה, והיא גם התשובה שעשרת הראשונים בגוגל על השאילתה הזו אינם מראים לכם מאיפה היא מגיעה. אז הנה מאיפה: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 בנוי מארבעה-עשר סעיפים. סעיף 4 קובע כמה ימים נצברים, סעיף 2 קובע כמה משלמים על יום היעדרות, סעיף 10 קובע מתי הזכות נשללת. אף סעיף אינו מחייב מעסיק לשלם לעובד על ימים שנצברו ולא נוצלו — לא בסיום ההעסקה, ולא במהלכה.

מה שהחוק כן קובע הוא הצבירה, וזהו נוסח סעיף 4(א):

״תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא… ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה״ — סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976.

יום וחצי לחודש הם 18 ימים לשנת עבודה מלאה, והתקרה המצטברת היא 90 יום. הניכוי שבסוף הסעיף הוא העיקר: הצבירה היא יתרה, ולא מכסה שמתחדשת. עובד שעבד חמש שנים ולא חלה מגיע לתקרה ועוצר שם. הפירוט המלא של הצבירה ושל שיעור התשלום על כל יום נמצא בימי מחלה.

ומה קורה לאותם ימים ביום שבו העובד עוזב? לפי החוק — כלום. הם פשוט נעלמים.

מה ההבדל בין פדיון ימי חופשה לפדיון ימי מחלה?

זה ההבדל החד ביותר בין שתי זכויות שמופיעות זו מעל זו באותו תלוש, ושהרבה עובדים מניחים שהן מתנהגות אותו דבר. הן לא.

הסיבה לפער אינה שרירותית, והיא עוזרת לזכור את הכלל: ימי חופשה הם זכות שהעובד צבר ולא קיבל, ולכן החוק מחייב להמיר אותה לכסף. ימי מחלה הם ביטוח — כיסוי למצב שאולי לא יקרה. ביטוח שלא הופעל אינו חוסר שמחזירים; הוא ביטוח שלא היה בו צורך.

מי כן מקבל פדיון ימי מחלה?

עובדים שחל עליהם הסכם שקובע זאת — ובמגזר הציבורי זה נפוץ. המקור המשפטי לכך אינו חריג לחוק אלא סעיף בתוכו:

סעיף 12 לחוק דמי מחלה: עובד שזכאי לדמי מחלה גם לפי החוק וגם לפי תנאי העבודה המוסכמים או הנהוגים במקום העבודה רשאי לבחור באיזו עילה להשתמש, והחוק אינו גורע מזכויות לפי הסכמים קיבוציים.

כלומר החוק הוא רצפה ולא תקרה. פדיון ימי מחלה, כשהוא קיים, יושב בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בהסכם אישי — ולכן גם התשובה לשאלה ״כמה מגיע לי״ אינה נמצאת בשום חוק, אלא במסמך שחל עליכם.

בשירות המדינה ההסדר מתועד. הודעת נציבות שירות המדינה מס׳ עא/14, מכ״ג באדר ב׳ התשע״א (29.3.2011), מתארת הסכם קיבוצי שנחתם בין המדינה לבין ההסתדרות ב-ז׳ בשבט התשע״א (12.1.2011), והיא קובעת שלושה דברים שכדאי להכיר:

• ההסכם נוגע לסעיף 33.27 בתקשי״ר — זה הסעיף שבו יושב חישוב הפיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה.
• ההסכם הרחיב את הפיצוי גם לעובדים ששירותם אינו מזכה בגמלה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) והם מבוטחים בקופת גמל לקצבה — בתנאי, בין היתר, שהיו עובדים קבועים בתום השירות.
• תחילתו ב-כ״ד בטבת התשע״א (31.12.2010), והוא חל על מי שפרש או שהעסקתו הסתיימה מאותו מועד ואילך.

גילוי נאות על גבול הידיעה שלנו: אותה הודעה עצמה מפנה את כללי הזכאות המפורטים לחוזר הממונה על השכר (״כללי הסכם 2011-1-18״), ואנחנו לא הצלחנו לקרוא את החוזר הזה במקור ממשלתי נגיש. לכן איננו מציגים כאן ״השיעור בשירות המדינה הוא X״. במקום זה, בסעיף הבא, אנחנו מראים את מבנה החישוב מתוך נוהל ממשלתי אחד שכן קראנו במלואו — ואומרים במפורש של מי הוא.

לצד זה, אותה הודעה כן מפרטת תנאי אחד במלואו: סעיף 17.165 בתקשי״ר, שחל על מנכ״ל ובדרגות המקבילות לו. הזכאות שם היא למי שהגיע לתפקיד מתוך השירות, שזכויות הפרישה שלו מבוטחות בפנסיה תקציבית, ושהיה בן 50 לפחות בעת סיום העסקתו ופרישתו. החישוב עצמו נעשה לפי סעיף 33.27.

איך מחושב פדיון ימי מחלה, ומה זה ״שיעור ניצול״?

כאן נמצא החלק שמפתיע כמעט כל מי שמגיע לשאלה הזו: הפדיון אינו פרופורציונלי ליתרה. הוא תלוי בשיעור שבו ניצלתם את הימים — ומי שניצל יותר מדי לא מקבל פחות, אלא לא מקבל כלום.

כדי להראות את המבנה הזה על מסמך שאפשר לפתוח ולקרוא, אנחנו מצטטים נוהל ממשלתי מפורסם אחד: נוהל 02-4019, ״פיצוי עבור אי היעדרות מחמת מחלה״, של מינהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר, בתוקף מ-23.2.1992 ועדכון אחרון 5.7.2020. זהו נוהל של גוף אחד ואינו הכלל החל על כל עובד ציבור — אבל המבנה שהוא מתאר הוא המבנה שחוזר בהסדרים האלה, וכאן הוא מופיע בשלמותו ועם מספרי סעיפים.

כך הוא בונה את החישוב:

ואלה המדרגות, לפי שיעור הניצול — כמה ימי שכר משולמים על כל 30 ימי מחלה שנותרו ביתרה:

• ניצול מתחת ל-36% — 8 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה (סעיף 4.2).
• ניצול מעל 36% ועד 65% — 6 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה.
• ניצול מעל 65% — אין זכאות כלל.
• במסלול הביניים של גיל 50 עד 55 (סעיף 4.3) המדרגות נמוכות יותר: 6 ימי שכר במדרגה הראשונה, 3 במדרגה השנייה, ואין במדרגה השלישית.

שימו לב לסף של 65%. הוא לא מקטין את הפדיון בהדרגה — הוא מוחק אותו. עובד עם יתרה גדולה שחלה הרבה בשנים האחרונות יכול לעבור את הסף ולצאת בלא כלום, בזמן שעובד עם יתרה קטנה יותר ושיעור ניצול נמוך יוצא עם 8 ימי שכר על כל 30. זהו תמריץ, לא חישוב של חוב.

שני פרטים נוספים בנוהל שקל לפספס ושמשנים את התוצאה: ספירת ימי מחלה רצופים נעשית בימים קלנדריים, כולל שישי, שבת וחגים (סעיף 4.6); ואין הגבלה על מספר שנות השירות שנכנסות לחישוב (סעיף 4.7). במשרה חלקית הפיצוי נגזר בחלק יחסי להיקף המשרה (סעיף 4.8).

סעיף 6 בנוהל מונה מה לא נכנס לחישוב: חופשה בלא שכר שלא נרכשה לצורכי פנסיה, השעיה, חופשה כפויה, מעצר ומאסר, שירות צבאי סדיר ותקופת חופשת הפרישה עצמה, ובפגיעה בעבודה — 91 הימים הראשונים ממועד הפגיעה.

למה גיל וּוותק, ומה קורה בפרישה רפואית או בפטירה?

מפני שההסדר הזה נבנה כהטבת פרישה ולא כזכות שמתלווה לכל סיום עבודה. באותו נוהל 02-4019, מי שפרש לפני גיל 50 בלי החלטה של ועדה אינו מקבל דבר בשום מסלול פנסיה (סעיף 3.1). משם הזכאות נפתחת לפי המסלול:

• פנסיה תקציבית (סעיף 3.2): פרישת גיל ב-55 ומעלה — זכאות מלאה. פרישת גיל בין 50 ל-55 — זכאות חלקית, היא זו שבמדרגות 6 ו-3. פרישה רפואית מזכה בפנסיה, בכל גיל — זכאות מלאה. פטירה בנסיבות שמזכות את השאירים בקצבת שאירים — זכאות מלאה.
• פנסיה צוברת (סעיף 3.3): פרישת גיל מ-57, לאחר עשר שנות שירות רצופות לפחות. או זכאות לפנסיית גישור. או סיום שירות בשל קביעת ועדה רפואית על אי-כושר, בתנאי של חמש שנות שירות רצופות לפחות. או פטירה בשירות, לאחר שלוש שנות שירות רצופות לפחות — ואז השאירים הם הזכאים.

הדפוס שחוזר בשני המסלולים: פרישה רפואית ופטירה מקבלות את הזכאות המלאה בלי מבחן גיל, ופרישה רגילה כן עוברת מבחן גיל ולעיתים גם מבחן ותק. מי שעוזב מקום עבודה באמצע הקריירה, גם אם יש לו יתרה של עשרות ימי מחלה, הוא בדיוק המקרה שההסדר הזה לא נבנה בשבילו.

איך ממוסה פדיון ימי מחלה?

כאן אנחנו עוצרים לפני המספרים, ובכוונה. פדיון ימי מחלה משולם בסיום העסקה ולכן הוא נכנס לתמונת המיסוי של תשלומי הפרישה, שמוסדרת בפקודת מס הכנסה. לא מצאנו נוסח ממשלתי נגיש שאפשר לקשר אליו ולצטט ממנו את הסעיפים שחלים על רכיב הזה בפרט, ולכן אנחנו לא כותבים כאן שיעורי מס, פטורים או תקרות.

מה שכן אפשר לומר בלי לנחש: הסכום הזה אינו ניטרלי מבחינת מס, והוא אינו עומד לבדו — הוא מצטרף לשאר מה שמשולם ביום האחרון, ולהחלטות על מה שנצבר בקופות. את הרשימה המלאה של מה שמגיע ומה שצריך להחליט עליו באותו מועד ריכזנו בעזיבת עבודה, ואת ההחלטה על כספי הפיצויים עצמם במשיכת כספי פיצויים. את המספרים המדויקים של המס על התשלום שלכם ייתן חשב השכר או בעל רישיון מתאים, מול המסמכים שלכם.

אין לי פדיון — אז מה כן אפשר לעשות עם יתרת ימי המחלה?

הדבר הראשון הוא לוודא מה ההסכם שחל עליכם אומר, כי זה המסמך היחיד שמכריע. מי שלא בטוח מה חל עליו מצוי בדיוק בנקודה שבה שווה לבקש את ההסכם מהמעסיק בכתב.

הדבר השני הוא להבין שהיתרה אינה חסרת ערך גם בלי פדיון. היא הכיסוי להיעדרות ממושכת, ושווייה מתגלה בדיוק במחלה שנמשכת שבועות. ההיגיון של 90 הימים שבסעיף 4 הוא היגיון של מחלה ארוכה, לא של הצטננות של יום — והיכולת להיעדר שבועות בתשלום היא הערך שבצבירה.

והדבר השלישי, שחשוב דווקא למי שעוזב: סעיף 4א לחוק דמי מחלה אוסר על פיטורים של עובד שנעדר עקב מחלתו בתוך תקופת הזכאות שנצברה לו. לאיסור שני חריגים, והראשון שבהם הוא הודעה מוקדמת לפיטורים שנמסרה לפני תחילת ההיעדרות. הסדר הכרונולוגי הוא מה שקובע — ולכן מועד המסירה הוא עובדה שכדאי שיהיה לה תיעוד.

שאלות נפוצות

מקורות: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 — הנוסח כפי שמפורסם באתר המוסד לביטוח לאומי: btl.gov.il (PDF) (סעיף 2 — הזכות לדמי מחלה ושיעור התשלום; סעיף 4 — תקופת הזכאות המצטברת ותקרת 90 הימים; סעיף 4א — איסור פיטורים בתקופת הזכאות; סעיף 10 — שלילת הזכות; סעיף 12 — שמירת זכויות לפי הסכמים) · חוק חופשה שנתית, התשי״א-1951, באותו אתר: btl.gov.il (PDF) (סעיף 13 — פדיון חופשה) · נציבות שירות המדינה, הודעה מס׳ עא/14 מיום כ״ג באדר ב׳ התשע״א (29.3.2011), ״פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית ובפנסיה צוברת״: gov.il (PDF) (ההסכם הקיבוצי מ-12.1.2011; סעיף 33.27 בתקשי״ר; סעיף 17.165 — תנאי הגיל 50) · נוהל 02-4019, ״פיצוי עבור אי היעדרות מחמת מחלה״, מינהל משאבי אנוש, שירות בתי הסוהר, עדכון אחרון 5.7.2020: gov.il (PDF) (סעיף 3 — תנאי הזכאות לפי מסלול פנסיה; סעיף 4 — הבסיס, שווי היום והמדרגות; סעיף 6 — תקופות שאינן נכנסות לחישוב). להמשך קריאה: ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מילון המושגים וכל המדריכים.
עודכן לאחרונה: 15 באוקטובר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי ואיננה קשורה למשרד העבודה, לנציבות שירות המדינה או למוסד לביטוח לאומי. נוהל 02-4019 מובא כדוגמה מתועדת למבנה חישוב והוא חל על הגוף שפרסם אותו בלבד; הוא אינו הכלל החל על כל עובד ציבור ואינו חל על המגזר הפרטי. הזכאות שחלה עליכם ושיעורה נקבעים בהסכם הקיבוצי, בצו ההרחבה או בהסכם האישי שחלים עליכם. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.