שעות נוספות: מתי 125% ומתי 150%, ולמה הן לא בונות לכם פנסיה

מה נחשב ״שעה נוספת״, ואחרי כמה שעות זה מתחיל?

ההגדרה בחוק קצרה ומפתיעה ברוחב שלה. שעות נוספות הן, בלשון סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951, ״שעות עודפות על תחום יום העבודה או על תחום שבוע העבודה״. שימו לב למילה ״או״: די בחריגה מאחד מהשניים. אפשר לעבוד יום קצר ועדיין לצבור שעות נוספות, אם סך השבוע חרג.

אורך יום העבודה שנקבע בחוק הוא שמונה שעות. שבוע העבודה שנקבע במקור היה 47 שעות, אבל הוא קוצר מאז בצו הרחבה, וכיום, כלשון הסקירה המשפטית של זרוע העבודה, ״שבוע העבודה יעמוד על 42 שעות״. זהו המספר שקובע היום לרוב העובדים במשק.

בגלל ששבוע התקן הוא 42 שעות ולא 40, חלוקה לחמישה ימים אינה נותנת מספר עגול. בפועל, במקום עבודה שעובד חמישה ימים, התקן היומי נע סביב 8.4 שעות, ובשבוע בן שישה ימים אחד הימים קצר יותר. לכן שתי עובדות באותו שכר יכולות להגיע לשעה נוספת בשעה אחרת ביום.

זו גם הסיבה שלשאלה ״אחרי כמה שעות מתחילות שעות נוספות״ אין תשובה אחת. היא תלויה בכמה ימים בשבוע אתם עובדים ומה נקבע בהסכם שחל עליכם. מה שלא משתנה הוא התקרה השבועית.

כמה משלמים על שעה נוספת — מתי 125% ומתי 150%?

הכלל יושב בסעיף 16 לחוק. הוא בנוי שכבות, לפי מיקום השעה בתוך היום, ולא לפי כמה שעות נוספות צברתם בחודש:

המילה ״לפחות״ בחוק אינה קישוט. אלה שיעורי מינימום, והסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים לקבוע יותר, אך לעולם לא פחות.

כמה שעות נוספות מותר לעבוד ביום ובשבוע?

העסקה בשעות נוספות אינה חופשית — היא טעונה היתר. ההיתר הכללי שניתן במרץ 2018 חל על כלל העובדים, ומציב שתי תקרות. בלשון עמוד השירות של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה: ״החל מחודש 4.2018 מותר להעסיק עובדים עד 12 שעות עבודה ביום ועד 16 שעות נוספות בשבוע (סה״כ 58 שעות עבודה בשבוע)״.

התקרות האלה הן חובת המעסיק. חריגה מהן אינה הופכת את השעות לבלתי-משולמות — העובד זכאי לגמול על כל שעה שעבד בפועל, גם אם ההעסקה עצמה חרגה מההיתר.

איך מחשבים שעה נוספת לעובד בשכר חודשי?

לעובד שעתי החישוב ישיר: ערך השעה כפול 1.25 או 1.5. לעובד חודשי צריך קודם לגזור את ערך השעה מהמשכורת, וכאן נכנס מספר אחד שכדאי לזכור.

שבוע של 42 שעות מתורגם ל-182 שעות בחודש. החוזר של נציבות שירות המדינה והחשב הכללי קובע את הבסיס הזה במפורש למשרה מלאה, והסקירה של זרוע העבודה מגיעה לאותו מספר מתוך שבוע ה-42 שעות. מכאן:

ערך שעה רגילה = השכר החודשי חלקי 182. שעה נוספת ראשונה או שנייה ביום = אותו ערך כפול 1.25. שעה שלישית ואילך = כפול 1.5. זהו המקום הנפוץ ביותר לטעות בתלוש: מעסיק שמחלק במספר גדול יותר מקטין בשקט את ערך כל שעה נוספת.

שווה לבדוק את זה פעם אחת. קחו את השכר החודשי בתלוש, חלקו ב-182, והשוו לערך השעה הנוספת שמופיע בשורת ״גמול שעות נוספות״. אם הערך המוצג נמוך מ-1.25 מהתוצאה שלכם, יש פער שדורש הסבר.

למה שעות נוספות לא מגדילות את הפנסיה?

זו השאלה שכמעט אף מדריך על שעות נוספות אינו שואל, והתשובה עליה נמצאת בשני מסמכים שאינם עוסקים בשעות נוספות כלל.

המסמך הראשון הוא צו ההרחבה לפנסיה חובה, שפורסם בילקוט הפרסומים 6302 ביום 27.9.2011. סעיף 6(ב) שלו מגדיר על איזה שכר מפרישים, והנוסח הוא: ״שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים״. כלומר הצו אינו מגדיר רשימת רכיבים משלו — הוא שולח אתכם למקום אחר.

המקום האחר הוא תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ״ד-1964. תקנה 1 פותחת במילים ״הרכיבים שיובאו בחשבון שכר-עבודה לענין תקנות אלה הם:״ ואז מונה רשימה סגורה בת ארבעה פריטים:

גמול שעות נוספות אינו ברשימה. הוא אינו שכר יסוד, אינו ותק, אינו יוקר מחיה ואינו תוספת משפחה. התוצאה המעשית: הכסף שאתם מקבלים על השעות הנוספות אינו חלק מהשכר המבוטח, ולכן לא מופרש ממנו דבר לקרן הפנסיה — לא מצד המעסיק ולא מצדכם.

כדאי לשים לב עד כמה זה מנוגד לאינטואיציה, ועד כמה הוא עקבי עם מקום אחר בחוק. חוק הגנת השכר דווקא כן כולל שעות נוספות בהגדרת ״שכר עבודה״ שלו, לצורך הלנת שכר — ״לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות״. אותו תשלום בדיוק נחשב שכר לעניין האיחור בתשלומו, ואינו נחשב שכר לעניין הפנסיה. שתי ההגדרות חיות זו לצד זו, וכל אחת נגזרת מחוק אחר.

אותה רשימה בת ארבעה רכיבים קובעת גם את בסיס פיצויי הפיטורים. כלומר השעות הנוספות נושרות פעמיים: גם מהפנסיה וגם מהפיצויים.

כמה מהשכר שלכם לא בונה פנסיה?

אפשר לכמת את זה בלי להסתמך על שום סכום שמתיישן, רק מתוך היחסים שבחוק. ניקח עובד במשרה מלאה שעובד את מקסימום השעות הנוספות שההיתר מתיר, ונמדוד ביחידות של ״שעת שכר רגילה״:

המסקנה במספר אחד: 21.5 מתוך 63.5 יחידות — כ-33.9%, כשליש מהשכר — אינן בונות פנסיה. העובד הזה עובד 58 שעות בשבוע, ומבוטח כמי שעובד 42.

בשבוע עבודה בן שישה ימים התוצאה כמעט זהה: אותן 16 שעות נוספות נפרסות דקות יותר, חלק גדול יותר מהן נופל בשכבת ה-125%, והחלק שאינו בונה פנסיה יוצא כ-33.3%. בשני המקרים התשובה היא ״בערך שליש״, וזה מה שהופך אותה לשימושית.

המספרים האלה הם גזירה שלנו מנוסח הסעיפים, ולא נתון שמתפרסם על ידי גוף ממשלתי. הם נועדו כדי שתוכלו לשחזר את החישוב על המקרה שלכם, לא כדי להחליף תחשיב אישי.

כדאי להוסיף לתמונה עוד שתי עובדות משלימות. השכר המבוטח לפי הצו ממילא נעצר בשכר הממוצע במשק, נושא שפירטנו במדריך על פנסיה חובה. ולמי שחושב במונחי טווח ארוך — חוסר של שליש בהפקדה החודשית לאורך עשרות שנים מוכפל בתשואה, וזה בדיוק האפקט שמוצג במחשבון הריבית דריבית.

מה זה שעות נוספות גלובליות, ולמה הן מסבכות את זה פעמיים?

״שעות נוספות גלובליות״ הן הסדר שבו משולם סכום קבוע מדי חודש במקום חישוב לפי שעות בפועל. ההסדר נפוץ מאוד, והחוק אינו מזכיר אותו כלל — הוא יציר הפרקטיקה ופסיקת בתי הדין.

שתי נקודות שכדאי להכיר:

לכן שורה שנראית כמו חלק קבוע מהמשכורת יכולה להיות, מבחינה פנסיונית, לא קיימת. הדרך היחידה לדעת היא להשוות את ״השכר המבוטח״ שבסעיף ההפרשות בתלוש לשכר הברוטו, ולראות מה הפער.

מי לא זכאי לגמול שעות נוספות?

חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על כל עובד. ההחרגות המרכזיות הן תפקידי הנהלה ותפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, וכן עובדים שתנאי עבודתם אינם מאפשרים למעסיק פיקוח על שעות עבודתם. יש גם קבוצות ייעודיות, כמו עובדי סיעוד הגרים בבית המעסיק.

ההחרגה נבחנת לפי התוכן האמיתי של התפקיד, לא לפי התואר בחוזה. ״מנהל״ שאין לו שיקול דעת עצמאי ושעות עבודתו מדווחות ומפוקחות — אינו בהכרח מוחרג. זו שאלה עובדתית שבתי הדין מכריעים בה לגופה, ופירוש מרחיב מדי של ההחרגה הוא אחד ממקורות התביעה הנפוצים.

לעובד מוחרג אין גמול שעות נוספות — אבל כל שאר הזכויות עומדות בעינן, וגם השכר שלו כפוף לאותה רשימת רכיבים לעניין הפנסיה.

מה עושים אם המעסיק לא שילם שעות נוספות?

הצעד הראשון הוא תיעוד. תקנות שעות עבודה ומנוחה, התשט״ו-1955, מחייבות את המעסיק לנהל פנקס שבו נרשמות, בין היתר, ״שעות נוספות״ ו״גמול שעות נוספות״ כפריטים נפרדים. הפנקס הזה הוא הראיה המרכזית, והנטל לנהל אותו מוטל על המעסיק.

מקורות: תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ״ד-1964, תקנה 1 — רשימת רכיבי השכר: btl.gov.il (PDF). צו ההרחבה לפנסיה חובה, סעיף 6(ב) — הגדרת השכר המבוטח, ילקוט הפרסומים 6302 מיום 27.9.2011: gov.il (PDF). סקירת הלשכה המשפטית בזרוע העבודה, 3.2.2022 — הגדרת שעות נוספות בסעיף 1, אורך יום ושבוע העבודה, ההיתר הכללי וסעיף 16: gov.il (PDF). מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה — תקרות ההעסקה בשעות נוספות: gov.il. חוזר נציבות שירות המדינה והחשב הכללי מיום 24.12.2018 — שיעור 125% ובסיס 182 השעות: gov.il (PDF). תקנות שעות עבודה ומנוחה, התשט״ו-1955, תקנה 5(א) — חובת רישום השעות הנוספות והגמול בפנקס: btl.gov.il (PDF). להמשך קריאה: פנסיה חובה, פיצויי פיטורים, הלנת שכר, ימי מחלה, מילון המושגים וכל המדריכים.
עודכן לאחרונה: 18 באוקטובר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי ואיננה קשורה למשרד העבודה או למוסד לביטוח לאומי. החישובים שמוצגים כאן נגזרים מנוסח הסעיפים והתקנות ואינם תחליף לתחשיב אישי; הסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים לקבוע תנאים מיטיבים. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.