משיכת קרן השתלמות: מתי הכסף נזיל, מה קורה במשיכה מוקדמת, ומה בדיוק מאבדים

מתי כספי קרן ההשתלמות נזילים?

התשובה מנוסחת במפורש בניתוח המדיניות שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר באוקטובר 2025. לפי המסמך, ההטבה היא ״פטור ממס רווחי הון במשיכה, בגובה 25% מהרווחים הריאליים שנצברו בקרן, לאחר צבירת וותק בקרן של 6 שנים, או במקרים חריגים דוגמת משיכה לאחר 3 שנים למטרת השתלמות״.

שימו לב לניסוח: הוותק נספר לקרן, לא להפקדה הבודדת. זו נקודה שמכריעה הרבה יותר מקרים ממה שנדמה, ונחזור אליה בהמשך.

קיים גם תנאי שלישי, שמופיע בהנחיות המשיכה שמפרסמות החברות המנהלות: נזילות לאחר שלוש שנים למי שהגיע לגיל פרישה. התנאי הזה אינו מופיע בניתוח של הכלכלן הראשי, שמזכיר רק את ותק שש השנים ואת חריג ההשתלמות. אנחנו מציינים אותו כפי שהוא מפורסם על ידי הגופים המנהלים ולא כציטוט ממקור ראשוני, ומי שהגיע לגיל פרישה כדאי שיאמת את מועד הנזילות המדויק מול החברה שמנהלת את הקרן שלו.

מה שווה הפטור, ומה בדיוק מאבדים

קל לדבר על ״פטור ממס״ בהפשטה. אפשר גם לכמת אותו: לפי אותו מסמך, עלות הפטור ממס רווחי הון בקרנות השתלמות לקופת המדינה עמדה בשנת 2024 על כ-2.2 מיליארד ש״ח. זהו הסכום שהחוסכים בישראל לא שילמו באותה שנה בזכות התנאי הזה.

ברמת החוסך הבודד: על כל 10,000 ש״ח של רווח ריאלי שנצבר בקרן, הפטור שווה 2,500 ש״ח. זו אינה הטבה על ההפקדה — אותה מקבלים ממילא — אלא הטבה על מה שהכסף הרוויח בזמן ששכב שם.

איך סופרים את שש השנים — והמלכודת של הקרן החדשה

הוותק נספר מההפקדה הראשונה לאותה קרן. מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות שרוב הדפים בנושא לא מדגישים:

• קרן שכבר עברה שש שנים נשארת נזילה גם עבור הפקדות חדשות. אם הוותק הוא של הקרן, אז חשבון ותיק שממשיכים להפקיד אליו אינו ״מתאפס״ בכל חודש. הכסף החדש נכנס לחשבון שכבר צבר את הוותק הנדרש.
• פתיחת קרן חדשה מתחילה ספירה חדשה. מעבר למעסיק אחר שפותח לכם קרן חדשה במקום להעביר את הקיימת, או פתיחת קרן נוספת בגוף אחר, מייצרים חשבון שהוותק שלו מתחיל מאפס — גם אם אתם חוסכים בקרן השתלמות כבר שנים.

זו הסיבה שהעברת קרן קיימת בין גופים (ניוד) שומרת בדרך כלל על הוותק, בעוד פתיחת קרן חדשה לא. מי שמחליף מקום עבודה ומגלה פתאום שהכסף ״לא נזיל״ נתקל כמעט תמיד בדיוק בזה. אם אתם לא בטוחים כמה קרנות פתוחות על שמכם ומה הוותק של כל אחת, אפשר לראות את התמונה המלאה דרך הר הכסף — את התהליך המלא, כולל מה שהמערכת במפורש לא מראה, פירטנו במדריך איפה קרן ההשתלמות שלי.

משיכה לפני המועד: מה קורה בפועל

משיכה מוקדמת אינה עבירה ואינה חסומה. מה שקורה הוא שהכסף יוצא מגדר הפטור, והקרן מנכה מס במקור לפני שהסכום מגיע לחשבון הבנק שלכם.

שיעור המס המרבי ליחיד בישראל בשנת 2026 הוא 47% על הכנסה חייבת מעל 560,280 ש״ח לשנה, ובנוסף מס יסף בשיעור 3% על הכנסה חייבת מעל 721,560 ש״ח לשנה, לפי סעיף 121ב לפקודה. אלה המספרים שמגדירים את הרף העליון, ולכן זה גם המספר שמצוטט לרוב בהקשר של משיכה מוקדמת.

שתי הבהרות שחשוב לומר במפורש, כי הן מונעות טעויות יקרות:

• שיעור המס המרבי הוא תקרה, לא שיעור אוטומטי. מי שהכנסתו נמוכה יותר אינו בהכרח משלם 47%.
• ניתן לפנות לפקיד השומה בבקשה לאישור להקטנת שיעור הניכוי במקור. זו פנייה יזומה שלכם — היא לא קורית מעצמה, והקרן אינה עושה אותה בשמכם.

קיימת גם אפשרות שלישית שנוטים לשכוח: לקחת הלוואה כנגד הקרן במקום למשוך אותה, ובכך לשמור על הוותק ועל הפטור. הסברנו את המנגנון, את העלויות ואת הסיכונים במדריך מהו מינוף — הלוואה כנגד קרן השתלמות, קופת גמל ופנסיה.

גם משיכה אחרי שש שנים יכולה להיות חייבת במס

זו הנקודה שכמעט לא מוסברת בשום מקום, והיא מפתיעה אנשים בדיוק ברגע שבו הם בטוחים שהכול פטור.

הפטור חל על הרווחים שנצברו מהפקדה מוטבת — כלומר הפקדה בגבולות התקרה שקובע החוק. על הרווחים שנצברו מהפקדה שאינה מוטבת, ההנחיה של רשות המסים ברורה: ״תנכה קרן ההשתלמות מס בשיעור 25%״. במילים אחרות: שש שנות ותק פותחות את הכסף, אבל הן לא מנקות חבות מס שנוצרה מהפקדה מעל התקרה.

מתי זה קורה בפועל? כשמעסיק מפקיד מעל התקרה, כשמנהלים כמה קרנות במקביל, וכשעצמאי מפקיד מעל מה שהחוק מגדיר כמוטב. הפקדת מעסיק מעל המשכורת הקובעת נחשבת ממילא הכנסת עבודה של העובד כבר במועד ההפקדה, לפי סעיף 3(ה) לפקודה — ולכן שם ״נענשים״ פעמיים: פעם אחת על ההפקדה ופעם שנייה על הרווח שלה.

כמה כסף נכנס לקרן בכל חודש — המספרים ל-2026

שיעורי ההפקדה המקובלים הם 7.5% מהשכר ברוטו מהמעסיק ו-2.5% מהעובד, כפי שמנוסח בניתוח של הכלכלן הראשי. השיעורים האלה אינם שרירותיים: תקנות מס הכנסה קובעות שהעמית ״ישלם אף הוא מדי חודש בחודשו לקרן שליש לפחות מהסכום ששילם המעביד״. ו-2.5 הוא בדיוק שליש מ-7.5.

התקרות לשנת המס 2026, לפי לוח העזר לחישוב מס הכנסה של רשות המסים:

• משכורת קובעת להפרשות לקרן השתלמות: 188,544 ש״ח לשנה (סעיף 3(ה)) — כלומר 15,712 ש״ח לחודש.
• תקרת הכנסה קובעת בקרן השתלמות לעצמאיים: 293,397 ש״ח לשנה (סעיף 17(5א)).
• הפקדה מוטבת: 20,566 ש״ח לשנה (סעיפים 9(16א) ו-(16ב)).
• לשם השוואה, השכר הממוצע במשק באותו לוח עומד על 13,769 ש״ח.

מכאן אפשר לחשב את התקרה בפועל. שכיר שמשתכר בדיוק בתקרה: המעסיק מפקיד 7.5% מ-15,712, כלומר 1,178.40 ש״ח בחודש; העובד מפקיד 2.5%, כלומר 392.80 ש״ח. יחד 1,571.20 ש״ח בחודש, או 18,854.40 ש״ח בשנה.

הפקדת המעסיק בתקרה מסתכמת ב-14,140.80 ש״ח לשנה. וזו בדיקה טובה שהחישוב נכון: ניתוח המדיניות של הכלכלן הראשי מציין שתקרת ההפקדה השנתית הפטורה ממס הכנסה עמדה נכון ל-2025 על 14,141 ש״ח. אותו מספר בדיוק, משני מקורות ממשלתיים בלתי תלויים.

מסקנה מעשית שנובעת מהמספרים: שכיר שמפקיד בגבולות התקרה החוקית נשאר כולו בתוך ההפקדה המוטבת — 18,854 ש״ח לשנה קטנים מ-20,566 ש״ח. בעיית ה-25% שתוארה למעלה נוגעת בעיקר למי שמעסיקו מפקיד מעל המשכורת הקובעת, למנהלי כמה קרנות במקביל, ולעצמאים.

ומה אם פשוט לא מושכים?

אפשר להשאיר את הכסף בקרן גם אחרי שהיא הפכה נזילה. הוותק כבר נצבר, הפטור על הרווחים הריאליים נשמר, והכסף ממשיך להיות מושקע. במובן הזה קרן השתלמות ותיקה היא אחד המכשירים היחידים בישראל שבהם ניתן להמשיך לצבור רווח ריאלי פטור ממס בלי לנעול את הכסף.

מה שכן ממשיך לרוץ הוא דמי הניהול. קרן שנשכחת אצל גוף עם דמי ניהול גבוהים אוכלת חלק מהתשואה בכל שנה, ובאופק של עשור זה מצטבר. הסברנו איך קוראים את המספר הזה במדריך מהם דמי ניהול, ואפשר לכמת את ההשפעה במחשבון ריבית דריבית עם דמי ניהול.

מה שהמספרים הממשלתיים מראים ולא מופיע בדפים של הגופים

ניתוח המדיניות של הכלכלן הראשי במשרד האוצר הוא המסמך הפומבי המפורט ביותר על קרנות השתלמות בישראל, והנתונים שבו לא מופיעים בדפי ההסבר של החברות המנהלות. אלה הנתונים המרכזיים, כולם לשנת 2024:

• סך הנכסים המנוהלים בקרנות השתלמות בסוף 2024: 406 מיליארד ש״ח.
• העלות התקציבית הכוללת של ההטבה: כ-10.7 מיליארד ש״ח — כ-8.5 מיליארד מהטבת המס על ההפקדה וכ-2.2 מיליארד מהפטור ממס רווחי הון.
• כ-47% מהשכירים בגילאי 25–64 מפקידים לקרן השתלמות. במונחים אחרים, כ-40% מהשכירים וכרבע מהעצמאים בישראל.
• כ-1.4 מיליון שכירים הפקידו לקרן במהלך 2024.
• ההטבה אינה מתחלקת שווה: 71% מההטבה בהפקדה מוענקת לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים. שיעור ההפקדה נע בין 9% בעשירון התחתון ל-83% בעשירון העליון.
• בהסתכלות על אופק של 36 שנה, ההטבה המצטברת מגיעה לכ-173,000 ש״ח בעשירון העליון לעומת כ-1,100 ש״ח בעשירון התחתון.

למה זה רלוונטי למי ששוקל משיכה? כי זה מסביר מדוע התנאים האלה שנויים במחלוקת ציבורית ומדוע הם נבחנים מדי פעם מחדש. מי שמסתמך על הפטור בתכנון ארוך טווח כדאי שיידע שהוא נמצא על שולחן הדיונים של משרד האוצר, ולא כי מישהו רומז — אלא כי המסמך שקובע את התנאים האלה נכתב במפורש כניתוח מדיניות.

איך בודקים את מועד הנזילות שלכם

1. מצאו את כל הקרנות שעל שמכם. לא רק את הפעילה. קרן משנים קודמות אצל מעסיק ישן היא בדיוק זו שכבר צברה את הוותק. ראו איך מאתרים קרן השתלמות שנשכחה.
2. בדקו בדוח הרבעוני מה תאריך ההפקדה הראשונה בכל קרן. זה התאריך שממנו נספרות שש השנים, לא תאריך תחילת העבודה ולא תאריך פתיחת החשבון בבנק.
3. ודאו מול החברה המנהלת מהו מועד הנזילות הרשום אצלה. הגופים מציגים אותו במפורש באזור האישי. אם יש פער בין מה שחישבתם למה שרשום — הפער הזה כמעט תמיד נובע מניוד או מפתיחת קרן חדשה.
4. לפני משיכה מוקדמת, בדקו את שתי החלופות. אישור מפקיד שומה להקטנת הניכוי במקור, או הלוואה כנגד הקרן במקום משיכה.

שאלות נפוצות

מקורות: על הטבת המס בקרן השתלמות — ניתוח מדיניות, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אוקטובר 2025: gov.il · לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ומשכר עבודה לשנת המס 2026, רשות המסים: gov.il · הנחיות למתן פטור מניכוי מס במקור במשיכת סכומים מקרן השתלמות, רשות המסים — החטיבה המקצועית, מחלקת קופות גמל: gov.il · תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, תקנה 19(א)(1א): btl.gov.il.
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.