ימי מחלה: למה 18 ימים בשנה אינם 18 ימי שכר, ומה זה עושה לפנסיה

כמה ימי מחלה מגיעים לעובד, ומה התקרה?

הכול יושב בסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, וזהו הנוסח:

״תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא… ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה״ — סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976.

יום וחצי לחודש הם 18 יום לשנת עבודה מלאה. התקרה המצטברת היא 90 יום, והיא נמחקת בכל פעם שמנצלים ימים: הניכוי שבסוף הסעיף אומר שהצבירה היא יתרה, לא מכסה שמתחדשת.

סעיף 4(ב) מוסיף את יחידת המידה, וגם היא מנוסחת במפורש: ״25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא״, ובשבוע עבודה של חמישה ימים — ״21 ושני שליש ימי עבודה״. מי שעבד חודש חלקי מקבל זכאות בחלק יחסי. המספר 21.67 שמופיע בתלושי שכר אינו נוהג חישובי שהומצא על ידי חשבי שכר: בחוק דמי מחלה הוא כתוב בגוף הסעיף.

כמה משלמים על כל יום מחלה?

סעיף 2(א) מחלק את ההיעדרות לשלושה חלקים, ומונה אותם מהיום הראשון להיעדרות:

סעיף 2(א1) הוא החריג היחיד בחוק להיעדר התשלום ביום הראשון: חולה סרטן או מי שזקוק לדיאליזה, שנעדר לצורך טיפול או בדיקה תקופתיים, זכאי לדמי מחלה מהיום הראשון — גם לאחר שהחלים — בכפוף לאישור רפואי בכתב שהטיפול או הבדיקה דרושים בשל אותה מחלה.

סעיף 2(ב) קובע מה נכנס לתוך ״תקופת המחלה״, וזה ההבדל שמפתיע הרבה עובדים: אצל עובד במשכורת חודשית נספרים כל ימי המחלה, כולל ימי מנוחה שבועית וחגים. אצל עובד שעתי במשרה מלאה — כל הימים למעט מנוחה שבועית וחגים. אצל עובד במשרה חלקית נקבע יחס, לפי הרביע הטוב ביותר בשנים-עשר החודשים שקדמו, או לפי ממוצע ימי העבודה בשבוע למי שטרם השלים שלושה חודשים.

למה 18 ימי מחלה אינם 18 ימי שכר?

כאן נמצא הפער שאף סיכום באינטרנט אינו מציג, והוא נגזר ישירות משני הסעיפים שלמעלה. החישוב הבא אינו מספר שמופיע בחוק — אנחנו מראים אותו כדי שתוכלו לשחזר אותו בעצמכם:

אותם 18 ימי מחלה בדיוק, אותה יתרה שנמחקת, ופער של 16 ימי שכר בין הקצה האחד לשני. בשבוע עבודה של חמישה ימים, לפי יחידת המידה של סעיף 4(ב) עצמו (21 ושני שליש), 16 ימי שכר הם כשלושה רבעים ממשכורת חודשית.

המשמעות המעשית אינה ״להתחלות ברצף״, אלא להבין מה בדיוק נמחק מהיתרה כשלוקחים יום. מי שנעדר יום אחד בגלל חום משלם על זה פעמיים: יום שכר שלא שולם, ויום שנגרע מתוך 90 הימים שישמשו אותו ביום שבאמת יידרשו לו. זהו ההיגיון של החוק: הוא לא נבנה כדי לכסות הצטננות של יום, אלא כדי לכסות מחלה ממושכת.

מה קורה להפקדה לפנסיה בימי מחלה?

זו השאלה שאף אחד מעשרת הראשונים בגוגל אינו עונה עליה, והתשובה מורכבת משני סעיפים בשני מסמכים שונים.

הראשון הוא סעיף 7 לחוק דמי מחלה, וזהו כל נוסחו:

״דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר״ — סעיף 7 לחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976.

״לכל דבר״ אומר שדמי מחלה הם שכר עבודה גם לעניין ההפקדה הפנסיונית. השני הוא סעיף 6ג לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, שקובע שהשכר המבוטח הוא הנמוך מבין השכר המשולם לעובד או השכר הממוצע במשק — פירטנו אותו בפנסיה חובה.

חיבור שני הסעיפים נותן מסקנה פשוטה, ואנחנו מציגים אותה כגזירה מהנוסח ולא כהוראה שכתובה במקום אחד: על יום שבעדו שולמו דמי מחלה מופקדת פנסיה, ועל יום שבעדו לא שולם דבר אין שכר ולכן אין הפקדה. היום הראשון לכל היעדרות, והמחצית שאינה משולמת בימים השני והשלישי, יוצאים מבסיס ההפקדה לגמרי.

במספרים, על אותם 16 ימי השכר שבפער שלמעלה: ההפקדה שלא נעשתה היא כ-2.8 ימי שכר לפי שיעור 17.5% שמופיע בטבלת סעיף 6ד לנוסח המשולב של הצו, וכ-3 ימי שכר לפי 18.5% שנוהג בפועל במשק היום.

גילוי נאות על שיעור ההפקדה, בעקביות עם מה שכתבנו בפנסיה חובה: הטבלה במסמך שאנחנו מקשרים אליו מסתיימת ב-17.5%. המעבר ל-18.5% נעשה בצו הרחבה נפרד משנת 2016 שלא מצאנו לו עמוד ממשלתי נגיש לקישור. לכן אנחנו מציגים את שני המספרים ואומרים מאיפה כל אחד מגיע.

הבדיקה שלוקחת דקה: פתחו תלוש של חודש שבו נעדרתם בגלל מחלה, והשוו את השכר שעליו חושבה ההפקדה לפנסיה לשכר של חודש רגיל. אם הוא נמוך יותר — זו בדיוק התופעה הזו. את מה שהצטבר בפועל רואים בדוח הפנסיוני השנתי, ולא בתלוש.

ואם התברר שההפקדה לא רק קטנה אלא פשוט לא הגיעה — זה כבר סיפור אחר. סעיף 19א לחוק הגנת השכר קובע שכסף שלא הועבר לקופה תוך 21 ימים נחשב שכר מולן, על כל הפיצוי שנגזר מכך — פירטנו את זה בהלנת שכר.

האם ימי מחלה שווים כסף ביום העזיבה?

לפי חוק דמי מחלה — לא. בחוק ארבעה-עשר סעיפים, והאחרון שבהם הוא סעיף התחילה. אין בו סעיף שמחייב מעסיק לשלם לעובד על ימי מחלה שנצברו ולא נוצלו, לא בסיום ההעסקה ולא במהלכה.

זהו ההבדל החד ביותר בין שתי הזכויות שמופיעות זו לצד זו באותה שורה בתלוש. בחוק חופשה שנתית יש סעיף פדיון מפורש — סעיף 13 — שמחייב תשלום על ימי חופשה שלא נוצלו ברגע שהעובד חדל לעבוד. בחוק דמי מחלה אין סעיף מקביל. ימי חופשה שלא נוצלו הם כסף; ימי מחלה שלא נוצלו אינם.

ולמרות זאת, יש עובדים שכן מקבלים פדיון ימי מחלה — ובמגזר הציבורי זה נפוץ. המקור לכך אינו החוק אלא סעיף 12 שבו:

סעיף 12(א): עובד שזכאי לדמי מחלה גם לפי החוק וגם לפי תנאי העבודה המוסכמים או הנהוגים במקום העבודה — רשאי לבחור באיזו עילה להשתמש. סעיף 12(ב): החוק אינו גורע מזכויות לפי הסכמים קיבוציים.

כלומר החוק הוא רצפה ולא תקרה. פדיון ימי מחלה, כשהוא קיים, מגיע מהסכם קיבוצי, מצו הרחבה או מהסכם אישי — ולכן גם התשובה לשאלה ״כמה מגיע לי״ אינה נמצאת בחוק אלא בהסכם שחל עליכם. מי שמסיים עבודה ומנסה לדעת מה מגיע לו ביום האחרון ימצא את הרשימה המלאה בעזיבת עבודה.

מי משלם על ימי מחלה — המעסיק או ביטוח לאומי?

המעסיק. סעיף 2(א) מנוסח כזכות ״לקבל ממעסיקו״, וסעיף 7 מדבר על ״דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק״. ביטוח לאומי אינו משלם דמי מחלה רגילים.

לחוק יש מסלול חלופי אחד, בסעיף 8: מעסיק שביטח את עובדיו בקופת גמל לביטוח דמי מחלה פטור מחובת התשלום לפי סעיפים 2 עד 7. הסעיף קובע סדר עדיפויות — הקופה שבה מבוטחים מכוח הסכם קיבוצי המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, ובהיעדר הסכם כזה קופה שהעובד הסכים לה בכתב, ובהיעדר הסכמה הקופה הגדולה במדינה — ובכל המסלולים התנאים אינם יכולים ליפול מתנאי הביטוח של אותם עובדים. לכן עובד שרואה בתלוש ניכוי לקופת מחלה אינו רואה תשלום נוסף, אלא את ההסדר שמחליף את החובה הישירה של המעסיק.

מה קורה אם פיטרו אותי בזמן מחלה?

סעיף 4א אוסר זאת. מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות שנצברה לו לפי החוק או לפי הסכם קיבוצי, ועד לתקופת הזכאות המקסימלית שבסעיף 4.

לאיסור הזה שני חריגים, והם מנויים בסעיף 4א(ב):

• המעסיק נתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א-2001, לפני שהעובד נעדר בשל מחלתו.
• מקום העבודה פסק מלפעול באופן שאינו זמני, או שהמעסיק הוכרז פושט רגל — ובתאגיד, ניתן צו פירוק.

שימו לב למבנה של החריג הראשון: מה שקובע הוא הסדר הכרונולוגי. הודעה מוקדמת שנמסרה לפני תחילת המחלה ממשיכה לרוץ; הודעה שנמסרה אחרי שההיעדרות התחילה נופלת לתוך האיסור. מועד המסירה הוא העובדה המכריעה, ולכן כדאי שיהיה לו תיעוד.

ומה אם הרופא אמר שאני יכול לעבוד חלקית?

סעיף 3 הוא הסעיף הפחות מוכר בחוק, והוא משנה את התמונה הכספית לגמרי. הוא חל כשרופא קבע על פי ממצאים רפואיים שהעובד אינו יכול לבצע את עבודתו אלא באופן חלקי, לתקופה מסוימת.

• אם המעסיק הציע עבודה מתאימה אחרת — מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה — העובד אינו זכאי לדמי מחלה; אבל שכרו בעבודה המוצעת לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת, מחושב לפי רכיבי השכר שבסעיף 6.
• אם לא הוצעה עבודה מתאימה — העובד זכאי לדמי המחלה שהיו מגיעים לו לולא הסעיף.

״עבודה מתאימה״ מוגדרת בסעיף 3(ג): עבודה שאינה כפופה למגבלות הרפואיות, ושהיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד בשלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו, או עבודה אחרת שתואמת את הכשרתו המקצועית, השכלתו וכושרו הגופני. סעיף 3(ד) מוסיף תנאי פרוצדורלי שקל לפספס: הצעת עבודה מתאימה טעונה התייעצות עם ועד העובדים, ובמקום שאין בו ועד — דינו כאילו לא הוצעה עבודה מתאימה.

המשמעות הכספית הפוכה מהאינטואיציה: במסלול הזה העובד מקבל שכר מלא ולא דמי מחלה, ולכן גם ההפקדה הפנסיונית נמשכת במלואה ואין ימים שנמחקים מיתרת 90 הימים.

מתי נשללת הזכות לדמי מחלה?

סעיף 10 קובע סיבה אחת: ״עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה״ בגין אותה מחלה. אם דמי המחלה כבר שולמו, המעסיק או קופת הגמל רשאים לתבוע את החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חייבים לעובד.

הסעיף מדבר על עבודה בשכר או בתמורה אחרת — ולא על יציאה מהבית. זה הניסוח שחשוב להכיר למי שמחזיק עבודה נוספת או עיסוק עצמאי במקביל.

סעיף 2(ג) מסמיך את השר לקבוע בתקנות נהלים לתביעת דמי מחלה, כולל מתן פרטים והוכחות למעסיק. ההסדר הפרוצדורלי המלא — תעודת מחלה, מועדי הודעה — נקבע בתקנות דמי מחלה ולא בגוף החוק; לא הצלחנו לקרוא את נוסח התקנות במקור ממשלתי נגיש, ולכן איננו מצטטים כאן מועדים או תנאים מתוכן. התשובה המחייבת לגבי מה בדיוק צריך להמציא ומתי נמצאת אצל חשב השכר.

שאלות נפוצות

מקורות: חוק דמי מחלה, התשל״ו-1976 — הנוסח כפי שמפורסם באתר המוסד לביטוח לאומי: btl.gov.il (PDF) (סעיף 2 — הזכות לדמי מחלה; סעיף 3 — עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית; סעיף 4 — תקופת הזכאות המקסימלית; סעיף 4א — פיטורים בתקופת הזכאות; סעיף 5 — גובה דמי מחלה; סעיף 6 — רכיבי השכר; סעיף 7 — דין דמי מחלה; סעיף 8 — ביטוח דמי מחלה; סעיף 10 — שלילת הזכות; סעיף 12 — שמירת זכויות) · צו הרחבה (נוסח משולב) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כפי שמפורסם באתר משרד העבודה: gov.il (PDF) (סעיף 6ג — השכר המבוטח; סעיף 6ד — טבלת שיעורי ההפקדה). להמשך קריאה: מילון המושגים וכל המדריכים.
עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026.
אין באמור ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. מפת הכסף איננה גוף ממשלתי ואיננה קשורה למשרד העבודה או למוסד לביטוח לאומי. מספר ימי המחלה ושיעור התשלום שחלים עליכם עשויים להיות מיטיבים מהקבוע בחוק אם חל עליכם הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם אישי, ומה שקובע בפועל הוא ההסכם שחל עליכם והתלוש. לפני כל פעולה — היוועצו בבעל רישיון מתאים.