דמי ניהול הם עמלה הנגבית מאדם או ארגון עבור ניהול נכסיהם.
ניתן לגבות עמלה זו בשתי דרכים: כאחוז משווי הנכס, או בתעריף קבוע. לדוגמה, אם בבעלותך בית בשווי 200,000$ ואתם משלמים 1% מהערך בכל שנה כדמי ניהול, אז תשלמו 2,000$ לשנה ($200,000 x 0.01). לחלופין, אם יש לך הסכם שכר טרחה קבוע עם המנהל שלך בשווי $5,000 לשנה ($20000 x 0.05), אזי העלות השנתית שלך קבועה ללא קשר לערך הבית.
דמי ניהול הם עמלה שגובה יועץ השקעות לניהול תיק הלקוח. ישנם שני סוגים של דמי ניהול: אחוז מהנכסים המנוהלים או עמלה קבועה.
דמי ניהול נגבים על סך הנכסים שהיועץ מנהל עבור לקוחותיו, והם בדרך כלל יוצאים מתשואות לפני שהמשקיע מקבל אותן. שני סוגי דמי הניהול שעולים לרוב הם אחוזי נכסים בניהול (או "AUM") ודמי ניהול קבועים, כאשר לכל אחד יש יתרונות וחסרונות משלו.
דמי ניהול הם העמלות שמנהל קרן גובה כדי לנהל קרן. עמלות אלו מתווספות לדמי הניהול שגובה חברת הקרן.
דמי הניהול מחושבים בדרך כלל כאחוז מהנכסים המושקעים בקרן, והם יכולים להשתנות בהתאם לשירותים שהמנהל מספק. ניתן גם לחשב אותם כסכום קבוע, ללא קשר לנכסים שהושקעו.
ההיסטוריה של דמי ניהול
אנחנו יכולים לעקוב אחר ההיסטוריה של דמי הניהול כל הדרך חזרה לתחילת המאה ה-19.
בשנת 1906 נוסדה חברה בשם Metropolitan Life Insurance Company. הם היו החברה הראשונה שהציעה ביטוח חיים בסכום נמוך של 10 דולר לחודש. כדי לאפשר זאת, הם הציעו לסוכנים שלהם עמלות של 20% על כל הפוליסות שנמכרו דרכם.
כאן נכנסות לתמונה דמי הניהול – לסוכנים שולמה עמלה על כל פוליסה שנמכרה ומטלייף פוצתה בקבלת קיצוץ בעמלה זו.
כיום מנהלים מתוגמלים בדרכים אחרות כמו שכר ובונוסים על בסיס ביצועים.
דמי ניהול הם חלק חשוב מהפיננסיזציה של המשק. הם היו תגובה לכישלונו של הקפיטליזם הניהולי לייצר מספיק רווחים.
דמי הניהול הראשונים הוכנסו בתחילת המאה ה-20 והם שימשו כדרך לפצות מנהלים על הסיכונים שלקחו בנטילת פרויקטים חדשים. עם הזמן עמלות אלו הפכו לממוסדות יותר והפכו לחלק חשוב מהדוחות הכספיים של החברה. כיום, דמי הניהול משמשים חברות רבות כדרך לייצר תזרים מזומנים מהנכסים הקיימים שלהן מבלי לעשות איתם שום דבר אחר.
ניתן לעקוב אחר ההיסטוריה של דמי הניהול לתחילת שנות ה-1900, כאשר סוחרי מניות ובנקאי השקעות שולמו על בסיס עמלה. זה השתנה בשנות ה-50 כאשר קרנות נאמנות החלו לשלם דמי ניהול למפיצים שלהן.
החברה הראשונה בבורסה שגבתה דמי ניהול הייתה חברת הנייר הבינלאומית בשנת 1959. החברה גבתה 1.00 דולר למניה עבור שירותיה.
בשנת 1961, Investors Overseas Service הפכה לחברת קרנות הנאמנות הראשונה שגבתה עמלה עבור שירותיה. העמלה הייתה 5 דולר לשנה, לכל בעל מניות עם יתרת חשבון של 5,000 דולר לפחות.
בשנת 1965 החלה פידליטי השקעות לגבות מבעלי המניות עמלה שנתית של 12 דולר עבור חשבונות עם פחות מ-25,000 דולר בנכסים. בשנה שלאחר מכן היא העלתה את העמלה ל-$30 עבור חשבונות עם פחות מ-$50,000 בנכסים ועד 1968 היא העלתה את העמלה השנתית ל-$100 עבור חשבונות עם פחות מ-$100.
*מסמך זה מיועד לשמש כחומר רקע בלבד
נתונים הכלולים במסמך זה צפויים להשתנות. מסמך זה אינו מהווה ייעוץ, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה או חיסכון בכל מוצר, ואינו יכול להוות תחליף לייעוץ אישי המותאם לנתוניו, צרכיו ומטרותיו של כל אדם. האמור במסמך זה אינו מהווה ייעוץ מס מכל סוג שהוא.
אין באמור בפרסום זה כדי להוות ייעוץ פנסיוני המותאם לנתוניך האישיים, לצרכיך ולהעדפותיך, ואין בו משום המלצה לביצוע עסקה כלשהי במוצר פנסיוני.
הנתונים הם לא נתונים רשמיים ולכן יכולים להשתנות בהתאם.
*אין באמור תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי או התחייבות להשגת תשואה או דירוג דומה.