הר הכסף 2

הר הכסף2

לאחר ההצלחה המסחררת של פרויקט הר הכסף הראשון בסיוע לאזרחים לאתר חסכונות פנסיוניים וביטוחי חיים אבודים, החליט משרד האוצר להרחיב את היוזמה החשובה. בשנת 2017 הושק "הר הכסף 2", מיזם חדשני נוסף שנועד הפעם לתת מענה לסוגיה רווחת לא פחות – חשבונות בנק ופיקדונות "רדומים", שאין בהם פעילות במשך תקופה ממושכת והקשר של הבנק עם בעליהם אבד.
הרעיון המרכזי מאחורי הר הכסף 2 דומה לזה של קודמו – יצירת מערכת דיגיטלית נגישה וקלה לשימוש, שתאפשר לכל אזרח לאתר בקלות כספים ששייכים לו ונשכחו בחשבונות בנק לא פעילים. על בסיס מאגר מידע מקיף ומעודכן המקושר למערכות הליבה של הבנקים, המערכת מבצעת סריקה מהירה על פי פרטים מזהים של המשתמש, ומיידעת אותו על קיומם של נכסים "אבודים" על שמו במערכת הבנקאית.
בדומה להר הכסף 1, גם כאן תהליך החיפוש אינטואיטיבי וידידותי. כל שצריך הוא להיכנס לאתר, להזין מספר תעודת זהות ופרטים בסיסיים נוספים, ולאשר שימוש במידע. תוך שניות ספורות מוצגות בפני המשתמש תוצאות ראשוניות, ובהן שמות הבנקים שבהם אותרו עבורו חשבונות לא פעילים וסוגי המוצרים הבנקאיים שבהם מדובר – עו"ש, חסכונות, פיקדונות וכד'.
אמנם המערכת אינה מספקת בשלב זה את הנתונים המלאים כמו מספרי חשבון או סכומי יתרה מדויקים, אך עצם האינדיקציה על חשבונות לא ידועים היא מידע יקר ערך. בדיקה מהירה בהר הכסף 2 יכולה להפנות את תשומת ליבם של אזרחים רבים לכספים השייכים להם ולספק להם כיוון ברור להמשך בירור. בהתאם לממצאים הראשוניים, יוכל כל אחד לגשת לבנק הרלוונטי במישרין כדי לברר את מצב הזכויות המדויק שלו.

הר הכסף 2 בדיקה

על מנת לבצע בדיקה אפקטיבית בהר הכסף 2 ולמצות את הפוטנציאל הגלום בה, מומלץ למשתמשים לנקוט בכמה צעדים פשוטים. ראשית, חשוב להקפיד על הזנה מדויקת ונכונה של הפרטים האישיים במערכת – שם מלא, מספר תעודת זהות, תאריך לידה. רצוי לבדוק פעמיים את הקלט לפני אישור, שכן טעות הקלדה עלולה להסיט את החיפוש ולמנוע קבלת תוצאות רלוונטיות.
לאחר מכן, בעת קבלת הדוח הראשוני מהמערכת, יש לבחון בעיון את שמות הבנקים שעלו בו. אל תתפלאו אם תופתעו לגלות חשבונות במוסדות פיננסיים שאינכם זוכרים או מזהים – בדיוק בשביל זה המערכת נועדה. אם יש צורך, רצוי לערוך רשימה מסודרת של הממצאים ולדרג את הבדיקה בכל אחד מהם לפי סדר עדיפויות.
השלב הבא הוא כמובן יצירת קשר עם הבנקים עצמם. זה הזמן להתאזר בסבלנות ובנחישות, לאסוף את כל המסמכים הנדרשים ולגשת אל סניפי הבנק או מוקדי השירות הרלוונטיים. יש להציג בפני הפקידים את המידע שהתקבל מהר הכסף 2, ולהציג שאלות ובירורים לגבי פרטי החשבונות האבודים שזוהו. בהנחה שהזיהוי יושלם בהצלחה, מכאן יהיה צריך להחליט על המשך הדרך – משיכת הכספים, העברתם לחשבון פעיל או המשך החיסכון בתנאים אחרים.
לבסוף, מומלץ גם לנצל את הבדיקה בהר הכסף 2 לשם עריכת "בדק בית" כולל של ההתנהלות הפיננסית מול המערכת הבנקאית. זה הזמן לוודא שפרטי ההתקשרות מעודכנים בכל הבנקים, שאין חשבונות כפולים או מיותרים הגוזלים עמלות ודמי ניהול, ואולי אף לבחון אפשרויות להעברת פעילות מבנק אחד למשנהו בתנאים טובים יותר. חשבון בנק "רדום" שמתגלה הוא תמרור המזמין אותנו לבצע סדר ובקרה בכל הקשור ליחסים שלנו עם הגופים הפיננסיים שמנהלים את כספינו.
התהליך כולו עשוי להיות לעיתים ממושך ומייגע, אך השקעת המאמץ משתלמת. גילוי של אפילו כמה מאות או אלפי שקלים שהמתינו לנו בחשבון ישן, מהווה תוספת נאה לתזרים ויכולת הניהול השוטפת. מעבר לערך הכספי הישיר, עצם המודעות והשליטה במידע היא נכס לא מבוטל. ככל שנהיה פעילים ומעורבים יותר בנעשה עם הכסף שלנו, כך נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר, למקסם רווחים, לחסוך בעלויות מיותרות ולהבטיח עתיד פיננסי בטוח יותר עבורנו ועבור המשפחה.

הר הכסף 2 משרד האוצר

הרחבת פעילות הר הכסף והוספת המודול החדש לחיפוש חשבונות בנק מבטאת את המחויבות ארוכת הטווח של המדינה לקידום התחום של איתור כספים אבודים עבור הציבור. משרד האוצר הכיר בכך שלצד חשבונות פנסיוניים וביטוחי חיים שאינם פעילים, קיימת מסה משמעותית לא פחות של פיקדונות ויתרות חסרי דורש במערכת הבנקאות. מדובר במיליארדי שקלים שאזרחים רבים שכחו, הזניחו או פשוט לא היו מודעים להם במרוצת השנים – סכומי עתק שנותרו לשימושם של הבנקים במקום לשרת את בעליהם החוקיים.
הרצון לחולל שינוי של ממש במצב, ולהגדיל משמעותית את ההיקף והאפקטיביות של השבת הכספים האבודים לציבור, היא שעמדה בבסיס ההחלטה להקים את הר הכסף 2. המהלך מבטא הכרה של קובעי המדיניות באוצר בזכותו של כל אדם לדעת מה עלה בגורל נכסיו הכספיים, ואת המחויבות של המדינה לספק לו כלים מעשיים למימוש הזכות הזו. נקיטת יוזמה אקטיבית להנגשת המידע היא ביטוי של תפיסה ממשלתית מתקדמת, הרואה באזרח גורם שראוי לחזק ולהעצים אותו אל מול המערכת הפיננסית.
בראייה רחבה, פיתוח המערכת לאיתור חשבונות בנק מצטרפת לארסנל הולך וגדל של צעדים שמוביל האוצר בשנים האחרונות בזירה הצרכנית-פיננסית. בדומה לרפורמות בתחומי הביטוח והפנסיה, המטרה גם כאן היא לצמצם ריכוזיות ופערי מידע, להגביר תחרות ולהניע את השוק לפעול ביתר שקיפות ויעילות לטובת הלקוח הקצה. שירות שמציג נתונים השוואתיים על חשבונות בנק ומאפשר לציבור ליזום בקרה עצמית, הוא עוד נדבך בחתירה הממשלתית ליצירת סביבה פיננסית הוגנת יותר ונוחה יותר עבור האזרח.
מעבר למניע הצרכני, קידום פתרון לאיתור חשבונות בנק מבטא גם שיקולים מערכתיים כוללים. ברמת המשק, מיליארדים רבים שמשתחררים מחשבונות רדומים ומוזרמים בחזרה למחזור הכלכלי – יכולים להוות מנוע צמיחה חשוב. זאת ועוד, הכנסת סכומים גדולים של "כסף ישן" לשימוש שוטף יכולה להגדיל את כוח הקנייה של האוכלוסייה, להאיץ את הצריכה הפרטית ולתרום להאצת הפעילות העסקית. במקביל, הכספים שישובו לרשות הפרטים והמשפחות יסייעו לשפר את רמת החיים, יפחיתו את התלות בסיוע מדינתי ויקטינו את העומס על רשתות הביטחון החברתיות.
לסיכום, פיתוח מנוע לאיתור חשבונות בנק אבודים במסגרת הר הכסף 2 מלמד על החשיבות הרבה שמייחס האוצר לסוגיית הכספים האבודים, ולצעדים הנדרשים כדי להשיב אותם אל אזרחי ישראל. בהינתן היקף התופעה של חשבונות רדומים ומנותקים ורמת האינטרס הציבורי בנושא – מדובר באחד הנושאים המרכזיים על סדר היום הכלכלי-חברתי הלאומי. שילוב של טכנולוגיה חדשנית, של מדיניות ממשלתית תומכת ושל מחויבות עמוקה לאזרח, הוא שמאפשר לייצר את התשתיות והפתרונות הנדרשים בזירה הזו.

הר של כסף משרד האוצר

"הר של כסף" הוא כינוי ציורי שמבטא היטב את היקף העושר האדיר האצור בנבכי מערכת הבנקאות הישראלית, ללא ידיעת בעליו החוקיים. על פי נתוני בנק ישראל, נכון לתחילת העשור הנוכחי היו מופקדים בישראל מיליארדי שקלים בעשרות אלפי חשבונות בנק "רדומים", שלא נעשתה בהם פעולה יזומה מצד הלקוחות במשך תקופות ממושכות. מדובר על סכומי עתק במונחים של המשק הישראלי, היכולים לספק תוספת משמעותית להכנסה הפנויה של משקי בית רבים, בעיקר מהשכבות החלשות יותר. אם נוסיף לחשבון הזה גם את הכספים האבודים בתחומי הפנסיה, הגמל וביטוחי החיים – מדובר על היקף מצרפי של עשרות מיליארדים. נתח נכבד מעושר לאומי זה שוכב כיום בקופות המוסדות הפיננסיים השונים ללא דורש, ואינו ממלא את ייעודו המקורי כחלק מההון של הפרטים והמשפחות.
כמובן, לא מדובר בבעיה ישראלית ייחודית. תנועת הכספים האבודים היא תופעה גלובלית מוכרת, המאפיינת מדינות וכלכלות רבות בעולם המערבי. בארה"ב, למשל, פועלת מזה שנים תוכנית לאומית גדולה בשם Unclaimed Money, שמרכזת מידע על מיליארדי דולרים השוכבים בקופות החברות והגופים השונים ללא שימוש, ומאפשרת לאזרחים להגיש בקשות לאיתור ומשיכה שלהם. באירופה, גם המדינות וגם האיחוד האירופי מקדמים הסדרים שנועדו להתמודד עם הסוגיה על ידי הגברת השקיפות וחיוב פיננסי שוטף של מחזיקי הכספים.
ברמה העקרונית, ריבוי חשבונות רדומים ולקוחות מנותקים הוא כשל מובנה של המערכת הבנקאית, המאופיינת בחוסר סימטריה של מידע לאורך זמן. כיוון שהלקוח הוא זה שמחזיק תמיד בפרטים האישיים, וכיוון שמצבו ומיקומו משתנים בתדירות גבוהה יותר משל הבנק – הסיכוי לאיבוד קשר וניתוק הוא גבוה. יתר על כן, בשל המבנה העסקי של הבנקים והאינטרס שלהם בהגדלת היקף הכספים שבניהולם, אין להם לרוב תמריץ של ממש ליזום תהליכי איתור של לקוחות אבודים. מאפייני הפעילות הפיננסית המודרנית רק מגבירים את הבעיה, בשל הניידות הרבה של אנשים ומיקור החוץ של שירותים שבעבר היו מרוכזים בבנקים הגדולים.
אל מול האתגר המבני הזה, נדרשת התערבות ממסדית ורגולטורית כדי לשנות ולתקן. כאן בדיוק נכנס לתמונה משרד האוצר עם פרויקט הר הכסף 2. הקמת מערכת מרכזית שמאגדת מידע מהבנקים, מצליבה אותו מול מרשמי אוכלוסין, ומייצרת ממשק נגיש לציבור – היא המפתח לגישור מהיר ויעיל על פערי האינפורמציה ולהשבת כספים לציבור בהיקף נרחב. חשיפת תמונת המצב האמיתית באשר לנכסים פיננסיים רדומים בכל רחבי המערכת, היא שתמריץ את הבנקים לשפר את ההתנהלות ואת רמת השירות ללקוחות.
לסיכום, הר הכסף 2 מבטא פתרון חכם ומקיף של האוצר לבעיה כלכלית ומערכתית מורכבת שסובלים ממנה רבים. הוא מהווה זרז לשינוי ארוך טווח במבנה התמריצים של השוק, ונותן מענה לכשל מובנה בתחום של איתור כספים אבודים. בזכות מערכת המידע הממשלתית החדשה, אזרחים רבים שלא היו מודעים כלל לחשבונות הרדומים העומדים לרשותם, עשויים לזכות בהזרמה משמעותית של אלפי שקלים נוספים לכיסם. יחד עם זאת, המערכת משמשת גם ככלי רגולטורי מתקדם להכוונת השוק לכיוון רצוי – שוויוני, תחרותי ומוטה לקוחות יותר.

מנוע לאיתור כספים

הפונקציה המרכזית של מערכת הר הכסף 2 היא כמובן מנוע החיפוש והאיתור של כספים אבודים. מדובר בליבת השירות שהאזרחים צורכים, ושדרכה נחשפים בפניהם הנכסים הפיננסיים הלא ידועים העומדים לזכותם ברחבי המערכת הבנקאית. על אף שמדובר בפעולה טכנולוגית מורכבת, התהליך עצמו נשמר פשוט ונגיש עבור המשתמש הקצה, באופן שמאפשר מימוש אפקטיבי של הזכויות גם ללא ידע פיננסי או כישורים דיגיטליים מתקדמים.
מבחינת אופן הפעולה, המנוע בהר הכסף 2 בנוי באופן דומה למערכת שקדמה לו בהר הכסף 1. בליבתו עומד מאגר מידע ממשלתי עצום, הכולל רשומות מפורטות על עשרות מיליוני חשבונות בנק ופיקדונות מכל המוסדות הפיננסיים בישראל. המידע בבסיס הנתונים מגיע ישירות מהבנקים, שחייבים על פי חוק להעביר אליו דיווחים תקופתיים מסודרים לגבי חשבונות ללא תנועה. המערכת מתוכנתת באופן שמאפשר לה לעבד בזמן קצר כמויות אדירות של נתונים, לארגן ולתייג אותם לפי פרמטרים שונים.
עם כניסת המשתמש למערכת ולאחר הקלדת פרטיו המזהים, מנוע החיפוש מתחיל לפעול. תוך שימוש באלגוריתמים מתוחכמים, הוא סורק במהירות את מסד הנתונים המלא, ומנסה להתאים בין הנתונים שהוזנו על ידי הלקוח לבין הרשומות הבנקאיות השמורות בו. כשנמצאת התאמה בין פרטי הזיהוי (שם, תעודת זהות וכו') לחשבון מסוים, המערכת מתעדת זאת ושומרת את המידע לשלב הצגת התוצאות הסופיות.
מעבר לחיפוש על בסיס נתונים אישיים, המנוע בהר הכסף 2 מסוגל גם להצליב בין מספר מאגרי מידע ממשלתיים נוספים בעלי רלוונטיות – כמו למשל מרשם האוכלוסין, מערכת מס הכנסה וביטוח לאומי. כך, ניתן לייצר בדיקה רוחבית יותר שתכלול גם קרובי משפחה, ולאתר למשל נכסים של הורים שהלכו לעולמם ואותם אנחנו אמורים לרשת. השימוש במספר מקורות מידע במקביל, תוך הקפדה על חיסיון ופרטיות, מאפשר למקסם את כמות הממצאים עבור האזרח ולתת לו תמונה רחבה ומקיפה ככל הניתן של מצבת הנכסים.
חשוב לציין כי בשונה ממנועי חיפוש מקוונים מסחריים למיניהם, מנוע האיתור של האוצר אינו משתמש בנתונים שהוא אוסף לכל מטרה אחרת פרט למתן שירות לאזרח עצמו. המערכת מנועת משיקולים עסקיים ופועלת רק למען מימוש האינטרס הציבורי בתחום הכספים האבודים. הדבר משתקף בקפדנות רבה על הגנת פרטיות המשתמשים, על העברת פרטים מזעריים ורק לגורמים הנדרשים, ועל שמירת חוויית שירות "נקייה" ככל הניתן מרעשי רקע כגון פרסומות או מסרים שיווקיים.
לבסוף, בהיבט הטכני, האוצר הקפיד על יצירת מנוע חיפוש בעל רמת אמינות ויציבות גבוהה במיוחד. המערכת מסוגלת לעמוד בעומסים כבדים ובמספר פניות גדול, תוך שמירה על זמני תגובה קצרים ועל איכות התוצאות. בנוסף, מתקיימים תהליכי בקרה שוטפים ותחזוקה מונעת שמבטיחים מניעת תקלות והשבתות לאורך זמן. מערך הגיבוי, ההתאוששות מאסון והשרידות הפיזית של המערכת נמצאים ברמה הגבוהה ביותר של שירות חיוני, כך שניתן לספק מענה רציף לציבור גם בעת משברים.

הר הכסף 2 איתור כספים משרד האוצר

משרד האוצר רואה בהר הכסף 2 לא רק עוד שירות טכנולוגי נקודתי שהוא מציע לאזרחים, אלא אבן דרך חשובה בחזון הרחב יותר שלו בתחום הכספים האבודים. עבור הממשלה, ההצלחה של המיזם לא נמדדת רק בכמות החשבונות שאותרו או במספר הפונים, אלא גם בהשפעות העמוקות יותר שיש לו על עיצוב התודעה הצרכנית והתרבות הפיננסית בישראל.
ראשית, הקמפיין הממשלתי הנרחב לאיתור הכספים האבודים מניע את הציבור לצאת מפסיביות לאקטיביות בכל הנוגע לניהול ההון האישי שלהם. באמצעות המערכת הממוחשבת, המדינה למעשה "מזמינה" את האזרחים לגלות מודעות ומעורבות רבה יותר לגבי מצבם הפיננסי, גם כשמדובר בנכסים ישנים או בחשבונות לא פעילים שנפתחו בעבר הרחוק. המערכת כמכלול מעודדת תהליך של אוריינות, למידה והתעמקות מצד הפרטים במונחים ובאפשרויות הבסיסיים הקשורים לחיסכון ולהשקעות.
לצד זאת, השירות הממשלתי משדר מסר של העצמה צרכנית ועידוד לנקיטת עמדה מול מוסדות פיננסיים. העובדה שהאוצר בעצמו מפרסם לציבור שורה של גופים (בנקים, חברות ביטוח) שעשויים להחזיק עבורו כספים שהוא לא מודע אליהם, יוצרת תחושה שהפרט לא צריך להסתפק במוצר או בהסדר הקיים, אלא רשאי לחקור, להשוות ואף לדרוש את מה שמגיע לו. במקום קבלה פסיבית של המצב, הציבור לומד שיש בידיו כלים לגיטימיים כדי לשפר את תנאיו ולמקסם את זכויותיו.
ברמה המערכתית יותר, הר הכסף 2 הוא חלק ממגמה רחבה של הגברת התחרות והשקיפות בשוק הפיננסי. דרך החשיפה של חשבונות ופיקדונות לא פעילים בכל המוסדות במקביל, מתאפשרת למעשה השוואה של ממש בין מוצרים ושירותים דומים. לקוח שמגלה שיש לו כספים בבנק א' או ב', יכול לבחון את התנאים ואת ההצעות הקיימות עבורו גם במקומות אחרים, ולקבל החלטות מושכלות על בסיס תמונה רחבה. כך, באופן עקיף, המערכת מייצרת תמריץ לתאגידים הבנקאיים להתייעל, להוזיל עלויות וליזום מהלכים לשימור וגיוס לקוחות על בסיס הטבות אמיתיות.
בנוסף, איתור כספים אבודים בהיקפים גדולים דורש גם שדרוג של התשתיות הטכנולוגיות והמערכות הממוכנות אצל הבנקים עצמם. כדי לעמוד ביעדים של חיבור מול מאגר המידע הממשלתי וטיוב הנתונים לגבי חשבונות רדומים, גופים פיננסיים נדרשים להשקיע ביכולות מחשוב, אבטחת מידע וניהול נתונים ברמה שלא הכירו בעבר. התאמת המערכות למאה ה-21 והעלאת הרף הטכנולוגי הכללי, מועילה לטווח הרחוק לכלל הציבור ולמשק בכללותו.
לסיכום, פיתוח הר הכסף 2 על ידי האוצר הוא נדבך נוסף במדיניות כוללת שנועדה לקדם את טובת האזרח הפרטי בזירה הכלכלית. באמצעות הנגשת מידע קריטי, הסרת חסמים ועידוד שקיפות – הממשלה מבקשת להעביר את מוקד הכוח מהמערכת הפיננסית ללקוחות עצמם. העלאת נושא הכספים האבודים לסדר היום נועד להטמיע תהליך של העצמה צרכנית ואקטיביזם כלכלי, שמחזק את כל המשתתפים בשוק ומקדם ערכים של חופש בחירה ותחרות הוגנת יותר במשק.

הר הכסף 2 איתור כספים אבודים

חשיבותה של מערכת הר הכסף 2 לאיתור כספים אבודים נובעת בראש ובראשונה מהיקף התופעה ומהצורך במציאת פתרון יעיל עבורה. על פי הערכות בנק ישראל, נכון לשנים האחרונות קיימים עשרות אלפי חשבונות בנק ופיקדונות "רדומים" שלא זוהו בעליהם, ואשר מכילים יחדיו מיליארדי שקלים. מדובר בסכומים משמעותיים ביותר ברמת המשפחה, שיכולים לייצר שינוי של ממש באיכות החיים של אזרחים רבים. בפועל, אוצרות בלתי נודעים אלו נשארו קבורים ולא מנוצלים בהיעדר מודעות מצד הבעלים, או משום שחלפו שנים מאז שהקשר עם הבנק נותק.
הבעיה מחריפה לאור העובדה שמרבית החשבונות האבודים שייכים דווקא לאוכלוסיות מוחלשות יותר – כאלו שידן אינה משגת לשכור שירותים פרטיים של איתור כספים, וגם פחות בקיאות בזכויות המגיעות להן. לעיתים מדובר בחסכונות של קשישים שנפטרו בלי ליידע את יורשיהם על קיום הנכסים, או בחשבונות של עובדים זרים שכבר אינם נמצאים בישראל. מצבים אחרים כוללים אנשים ששינו את שמם, היגרו בין מדינות או פשוט עברו כתובות רבות והבנק איבד איתם קשר. כך או כך, המשותף לכולם הוא חוסר היכולת לממש בעצמם את מה שמגיע להם בדין.
ההיבט החברתי-כלכלי של הסוגיה הוא בדיוק מה שהפך אותה לאטרקטיבית מבחינת הממשלה. בזכות מערכת ממוחשבת שוויונית השייכת למדינה, ניתן לספק מענה רוחבי לאוכלוסייה בלי להבדיל בין פלחי שוק כאלה ואחרים. עצם העובדה שהשירות ניתן בחינם ללא צורך בתיווך של גורם עסקי, מאפשרת לאזרחים מכל קצוות הקשת החברתית לממש את זכויותיהם ולזכות בתוספת משאבים משמעותית.
חיזוק כוח הקנייה של הפרט דרך השבת כספים אבודים יכול להוות זרז משמעותי לכלכלה. סכומים של אלפי שקלים ומעלה המוזרמים לכיסם של עשרות אלפי אזרחים יכולים להגדיל משמעותית את ההכנסה הפנויה של משקי הבית, ובפרט של אלו השייכים לשכבות הביניים ומטה. גידול בהיקף הצריכה הפרטית מתבטא בדרך כלל בעליית הביקוש המצרפי למוצרים ושירותים, מה שיכול להוביל בתורו להאצה בפעילות העסקית, בתוצר המקומי הגולמי ובתעסוקה. בהינתן מצבו הנוכחי של המשק, הזרמה של מיליארדים נוספים למעגל הכלכלי הלאומי היא צעד חיובי מאין כמותו.
זאת ועוד – חשיפת אלפי חשבונות רדומים וכספים לא מנוצלים במערכת הבנקאות עשויה להוביל לשורה של מהלכים שמועילים לצרכנים. ראשית, היא מעודדת את הבנקים לסגור חשבונות מיותרים, לייעל את התפעול, להוריד עלויות מערכת ולהקצות הון פנוי לשימושים יצרניים יותר. כמו כן נוצר תמריץ למתן תנאים טובים יותר ללקוחות, לחידוש קשר עם כאלו שנותק ובסופו של דבר גם לשיפור של חווית הלקוח והשירות הניתן לו. אם הבנקים יודעים שיש מנגנון חיצוני שחושף מעקב לקוי אחרי חשבונות, הם ישקיעו יותר בממשקים אל מול הציבור וינקטו יוזמה כדי למנוע היווצרות עתידית של כספים אבודים מלכתחילה.
ברמת הפרט והמשפחה, לא ניתן להפריז בחשיבותו של תהליך האיתור הממשלתי. אדם המוצא פתאום אלפי שקלים "מתחת לכרית" רואה בכך לא רק זריקת עידוד כלכלית, אלא גם חיזוק לתחושת הביטחון שיש מי שדואג לאינטרס שלו. בעידן של מורכבות כלכלית הולכת וגדלה, המחשבה שהמדינה לוקחת חלק אקטיבי בהגנה על הרכוש של האזרחים מול המערכת הבנקאית היא מרגיעה ומעצימה. מתן כלים פרקטיים לשליטה במשאבים האישיים, ולמיצוי מקורות הכנסה שעד כה לא היו ידועים, נתפס כמהלך מבורך של השלטון.
לבסוף, הר הכסף 2 תורם גם להעלאת האוריינות הפיננסית ולעיצוב תרבות של אחריות אישית בקרב הציבור הרחב. אדם המקבל "התראה" על קיום כספים אבודים על שמו, עובר תהליך של חשיבה מחודשת על ההתנהלות הכלכלית שהובילה אותו למצב הזה. נוצרת הזדמנות לרכוש ידע, ללמוד מהניסיון, להסיק מסקנות ולהשתפר בנושא הלא פשוט של ניהול חסכונות. החל ממעקב קפדני אחר חשבונות בבנקים שונים ועד עדכון פרטים אישיים באופן שוטף – אזרחים רוכשים הרגלים של שליטה ואקטיביות שחיוניים להתמודדות עם אתגרי העתיד.

הר הכסף 2 חשבונות

אחד הלקחים המרכזיים שעלו מהפעלת הר הכסף 1 בשנים שקדמו ליוזמה הנוכחית, היה הצורך להתמקד בסוג נכסים ספציפי – חשבונות בנק ופיקדונות רדומים. בעוד שגרסת הבכורה של המערכת עסקה בחיפוש כולל של כספים אבודים בכל זרועות המערכת הפיננסית (פנסיה, ביטוח, חיסכון), הרי שהיה ברור כי "השורה התחתונה" מבחינת האזרח הפשוט נמצאת דווקא בתחום הבנקאי. איתור הכספים ששוכבים ללא תנועה בעשרות אלפי חשבונות ופיקדונות היא שעומדת בלב העניין, בהיותה משמעותית ונגישה יותר עבור מרבית האוכלוסייה.
הנתונים מצביעים על כך שדווקא בחשבונות עו"ש ופיקדונות רגילים נמצא הנתח הארי של הכספים הבלתי מנוצלים במשק. על פי הערכות בנק ישראל, בעוד שבתחום הפנסיוני מדובר על כ-7 מיליארד ₪ בלבד של נכסים אבודים, הרי שבבנקים הסכום קרוב ל-11 מיליארד ₪. גם אם היקף החיסכון לטווח ארוך עולה בהרבה על נכסי הציבור בחשבונות עו"ש, הרי שבולטות ורלוונטיות סוגיית הכספים הרדומים במערכת הבנקאית היא גבוהה בהרבה.
זאת, מכיוון שזו הזירה שבה רוב האזרחים פעילים על בסיס יומיומי, ומבלי שהם נדרשים לידע או הבנה מעמיקה במונחים פיננסיים מורכבים. פשטות היחסית של חשבון בנק "רגיל" והעובדה שקל יותר להבין את משמעות קיומו או העדרו, הופכים אותו למוקד עניין מרכזי מאין כמותו כשעוסקים בכספים אבודים. גם העובדה שהכספים המגיעים מחשבונות רדומים ניתנים לרוב למשיכה ושימוש מיידיים, שלא כמו כספי פנסיה או ביטוח הקשורים בתנאים ובמגבלות – תורמת לחשיבות שמייחס הציבור הרחב לסוגיה.
לא פחות חשוב, היא ההבנה שקשה מאוד לאנשים פרטיים ללא הכשרה מתאימה לעקוב אחר ההיסטוריה המלאה של חשבונות הבנק שהם (או בני משפחה) פתחו בעבר. הניידות הגבוהה בין בנקים, המיזוגים והרכישות בין חברות והשינויים במוצרים המוצעים במהלך השנים – כל אלו מייצרים מצב של בלבול וקושי. אנשים מאבדים את הקשר עם חלק מהחשבונות שהיו ברשותם, שוכחים לגביהם או שלא מצליחים לאתר את המידע הנחוץ לשם גישה מחודשת אליהם. או אז מתחילה מסכת של עמידה בתורים, טלפונים חוזרים ונשנים ושליחת מכתבים לסניפים כדי להשיג מידע בסיסי, שלעתים מסתיימת באכזבה ובתחושה שהכל אבוד.
לכן, ההתמקדות של הממשלה בהר הכסף 2 דווקא בכספים אבודים בחשבונות בנק היא צעד מבורך. היא נובעת מהקשבה לצורך אמיתי של האזרח מן השורה בכלי פשוט ונגיש המכוון לבעיה הדחופה ביותר מבחינתו. במקום לגרום לו לשוטט במערכת מורכבת של קטגוריות ומוצרים פיננסיים שאינו מכיר, מאפשרים לו למצוא מענה ראשוני ממוקד בתחום שהוא מבין ומעוניין בו ביותר.
נושא החשבונות והפיקדונות האבודים מעלה גם שאלה מערכתית עקרונית לגבי אחריות הבנקים עצמם בנושא. העובדה שכספי לקוחות רבים הולכים לאיבוד בשל חוסר יכולת של המוסדות לשמור על קשר עם בעליהם, עשויה להצביע על כשלים בסיסיים בתפקוד ובשירות למול הציבור. כשמדובר בחשבונות עו"ש, סביר יותר שהניתוק נובע דווקא מהתנהלות לקויה של מערכת CRM והנגשת מידע לקוחות, ולאו דווקא מחוסר עניין או מודעות של האזרח עצמו.
לפיכך, ייתכן שבעקבות המעבר ל"הר הכסף 2" יתחולל שינוי מבורך בשירותי הבנקאות הקמעונאית, שיתמקד ביתר שאת בשימור קשר עם לקוחות קיימים ולא רק ברכישה של חדשים. בנקים שיראו חריגה במספרי החשבונות הרדומים אצלם יפעלו לתיקון הבעיה, לעדכון שוטף של פרטים מזהים וליצירת ערוצי ממשק ידידותיים יותר.
בשורה התחתונה, מערך הר הכסף 2 בדגש על חשבונות ופיקדונות מייצר מנוף להגברת השקיפות, הפישוט והאפקטיביות במערכת הבנקאית. הוא מחייב את הבנקים "לסדר את הבית פנימה" כשזה מגיע לטיפול בכסף של אנשים, מחזק את כוחם של הצרכנים ומציב סטנדרט חדש של חובות כלפי הלקוחות. מבלי לגרוע מהאחריות של כל אדם לעקוב אחר החיסכון שלו, ברור כי מוטלת גם על הצד השני מחויבות שלא ניתן היה לאכוף אותה בעבר – והשירות הממוחשב החדש הוא הזדמנות לתקן זאת.

הר הכסף 2 מנוע חיפוש פקדונות חשבונות בנק נשכחים

מתוך ההבנה כי החשבונות והפיקדונות האבודים הם הבעיה המרכזית עליה יש לתת את הדעת, פותח במסגרת "הר הכסף 2" מנוע חיפוש ייעודי וממוקד לסוג נכס זה. בדומה לעקרונות הכלליים של המערכת, גם במקרה זה מדובר בשירות דיגיטלי חינמי וקל לתפעול, שמטרתו העיקרית היא להנגיש לציבור הרחב מידע על כספים שאבדו או נשכחו על ידם בבנקים השונים. אך בשונה ממנועים גנריים יותר, זה שלפנינו מכוון כולו למתן מענה לסוגיה הספציפית של איתור נכסים פיננסיים במערכת הבנקאית בלבד.
מבחינת אופן הפעולה, מנוע החיפוש מתבסס על מאגר רב-שנתי מקיף של דיווחים המתקבלים מהתאגידים הבנקאיים ומבנק ישראל. על פי חוק, כל מוסד בנקאי חייב למסור אחת לשנה לבנק המרכזי מידע מפורט לגבי חשבונות וחסכונות שאין בהם תנועה במשך 3 שנים ושהופעלו אמצעים לאיתור בעליהם. דיווח זה, שנשמר במאגר נפרד ומאובטח, הופך למעשה את הבנקים לגורם ראשון שמזהה את התופעה של כספים אבודים ומתריע על צורך בהתערבות ובסיוע להשבתם ללקוחות.
ואולם, בעוד בעבר המידע נותר ברמה ה"מאקרו" ולא תורגם לפעולה ממוקדת, הרי שהיום ובאמצעות הר הכסף 2 הוא מונגש באופן אקטיבי לרמת הפרט. כל אזרח יכול להקליד מספר פרטים מזהים (ת.ז, שם ותאריך לידה) ולקבל תוך שניות הכוונה ברורה לגבי קיומם של חשבונות ופיקדונות רדומים על שמו, זאת לאחר שהמערכת מצליבה את הפרטים האישיים מול קובצי הבנקים הרלוונטיים.
הערך המוסף של השירות הוא כפול – ראשית, הוא מספק לכל אדם "פתח" ייחודי להתחקות אחר נכסים כספיים המוחזקים על ידי גופים בנקאיים רבים בעת ובעונה אחת. חיפוש אחיד מרוכז בנקודה אחת חוסך את הצורך בפנייה פרטנית לעשרות סניפים ומוקדים, ומזרז משמעותית את תהליך האיתור מבלי לוותר על היקף הסריקה. בנוסף, למערכת ממילא יש גישה רחבה יותר לרשומות ולארכיונים מאשר לבודד מן השורה, והיא יכולה לתפוס גם חשבונות "רדומים" ישנים שנפתחו עוד טרם עידן הדיגיטציה.
שנית, בשימוש במשאב ציבורי לאיתור הנכסים יש ערובה מסוימת לכך שהמידע יהיה אמין, מדויק ורלוונטי לכל הפונים. מאגר נתונים המבוסס על דיווחים רשמיים של הבנקים עצמם הוא מטבעו איכותי ומהימן יותר מאשר מקורות חלופיים, ובהינתן הפיקוח וההקפדה על עדכניות הרישום – ניתן להסתמך על תוצאות החיפוש בו. בנוסף, אין במערכת כוונה מסחרית להטיית הממצאים או להבלטה של מוצרים מסוימים, והדגש הוא על הצגת מידע מקיף וחסר פניות.
יחד עם זאת, אין להתייחס למנוע החיפוש כתחליף לבדיקה פרטנית ומעמיקה מול כל בנק לאחר קבלת התוצאות הראשוניות. כזכור, המערכת מאירה זרקור על נכסים אבודים אך לא מספקת את מלוא הנתונים אודותיהם. לפיכך, עומדת בעינה האחריות של כל אדם לקחת את תוצאות החיפוש ולהמשיך את הבירור העצמאי – הפעם בהתכתבויות ופגישות ישירות עם נציגי התאגידים הבנקאיים שהוזכרו. רק כך ניתן להשלים את המהלך ולהגיע לידי מיצוי אפקטיבי של הכספים האבודים.
ראוי לציין, כי במסגרת פיתוח מנוע החיפוש הושם דגש על הממשק גם מהכיוון השני – כלומר מול הלקוחות החוזרים לבנק לאחר שנים של נתק. הבנקים עצמם התבקשו לייצר ממשק אנושי וטכנולוגי מותאם לטיפול בפונים המחזיקים במידע חלקי בלבד מההר. תהליכי זיהוי פשוטים ולא מסורבלים, הכשרת עובדים ייעודיים לנושא וזירוז ההחזרים הכספיים בפועל, כל אלו הם צעדים משלימים הנדרשים מצד השחקנים הפיננסיים כתוצאה משינוי מדיניות האוצר.
לסיכום, הקמת מנוע חיפוש כספים אבודים בחשבונות ופיקדונות היא הדגשה חשובה של המטרה האמיתית העומדת בבסיס הר הכסף 2 – מתן פתרון פרקטי ונקודתי לבעיה שמעסיקה את מרבית הציבור. החיבור הייחודי בין מידע שמתקבל מהבנקים לבין התמונה האישית של כל אזרח, מסייע לו לצלול במהירות לתוך הסוגיה הפרטנית ולהגיע מהר יותר לתובנות פעולה. המנגנון החדש יוצר סטנדרט חדש של שקיפות ואחריות תאגידית, ומאפשר לאנשים רבים להשתמש בזכותם הבסיסית לדעת היכן נמצא כספם. מהלך זה מציב את טובת הלקוח בקדמת הבמה, ויוצר הלימה בין האינטרס הצרכני לבין השירותים הניתנים בפועל במערכת הבנקאית.

הר הכסף 2 של משרד האוצר

פרויקט הר הכסף 2 הוא דוגמה מצוינת למדיניות כלכלית יוזמת וחדשנית מצד משרד האוצר, המכוונת כולה לקידום האינטרס של הציבור הרחב. בראש ובראשונה, מדובר על צעד חשוב של התאמת פעילות הממשלה לצרכים המשתנים של אזרחי המדינה בכל הנוגע לעולם החיסכון והכספים. מול המורכבות הגוברת של המערכת הפיננסית והתופעה ההולכת ומתרחבת של כספים אבודים, שירות דיגיטלי נגיש ואינטואיטיבי לאיתור נכסים – הופך להכרח של ממש עבור המגזר הציבורי.
על פניו, טיפול באיתור כספים אבודים עשוי להיתפס כמשימה טכנית או מנהלתית גרידא, שנועדה לפתור בעיה נקודתית וחולפת. אך התבוננות מעמיקה בסוגיה, מלמדת כי מדובר למעשה בסממן של תמורה רחבה וארוכת טווח ביחסים שבין האזרח לשלטון – תמורה שבמרכזה עומדים ערכים של הגנת הצרכן, צמצום פערי מידע והגברת שקיפות במערכות הכלכליות.