כספים אבודים – תופעה רחבה יותר ממה שנדמה

כספים אבודים – תופעה רחבה יותר ממה שנדמה

אם אתם שואלים את עצמכם מהו הסיכוי שגם לכם מחכים איפשהו כספים אבודים – התשובה היא ככל הנראה גבוהה למדי. מסתבר שמרבית הישראלים הבוגרים הם למעשה בעלים של נכסים פיננסיים כאלה או אחרים שאינם בשליטתם הישירה, אם בשל היעדר מעקב ואם מסיבות אחרות. זו אינה בושה או עדות לחוסר אחריות – פשוט מציאות החיים המודרניים והדינמיים, בהם אנו מתמרנים בין עבודות, מגורים וחשבונות בנק שונים.
חלק מהמקרים נובעים משכחה או חוסר מודעות. לא פעם אנשים פותחים קופת גמל או קרן השתלמות דרך מקום העבודה, מפקידים בה כספים במשך תקופה, ואז מתנתקים בעקבות פיטורין או מעבר לתפקיד אחר. אחרים עשויים לרשת כספים של קרוב משפחה שנפטר, מבלי שהיו מודעים כלל לקיומם. התוצאה דומה בכל מקרה – נכסים השייכים לכם נותרים אצל גופים פיננסיים למשך שנים, מבלי שתממשו את מלוא הזכויות עליהם.

הר הכסף – איך אפשר למצוא באמצעותו כספים אבודים ולמה זה חשוב?

וכאן נכנס לתמונה הר הכסף. בזכות המהפכה הדיגיטלית, כולנו יכולים כיום לעשות סדר בבלגן הפיננסי המצטבר, ולוודא שלא נפספס שקל בדרך. המערכת המתוחכמת של משרד האוצר מחוברת לכל מקורות המידע הרלוונטיים, ומאפשרת לנו לקבל תמונה מקיפה של מצבת הנכסים שלנו. היא חושפת בפנינו חסכונות אבודים וחשבונות רדומים, ומספקת את הנתונים הדרושים כדי לתבוע אותם בחזרה.
יתרה מכך, הר הכסף מהווה כלי עזר יעיל לניהול חסכונות ותכנון פיננסי ארוך טווח. גילוי של קופת גמל ישנה או פיקדון שכוח עשוי להניב לנו אלפי שקלים שיתווספו לחיסכון הפנסיוני, או יסייעו למימון הוצאה דחופה. מתן תמונה כוללת על הנכסים שצברנו, גם אם הם פזורים בין ערוצים שונים, הוא צעד חשוב בדרך לאחריות כלכלית וביטחון עתידי. הידע הוא כוח, ובהקשר הזה – כוח צרכני ממשי אל מול המערכת הבנקאית והפיננסית.

הר הכסף חלק מהמהפכה החברתית של דור המילניום

בראייה רחבה, הר הכסף מסמל מפנה בחשיבה הצרכנית והחברתית בישראל. הוא מבטא את הרצון של הממשלה לתת כלים מתקדמים בידי האזרח, ולצמצם פערי מידע וכוח מול הגופים העסקיים הגדולים. בדומה למיזמים אחרים כמו "רפורמת המוניטין" בביטוחי הבריאות או משלוח מכתבי התרעה לחוסכים בדמי ניהול גבוהים, גם כאן מדובר במדיניות פרו-צרכנית שנועדה להיטיב עם הציבור הרחב.
זוהי, במובנים רבים, רוח התקופה. בעידן של שקיפות ודמוקרטיזציה של מידע, הציפייה היא שהמדינה והמערכת הפיננסית יפעלו בהגינות ויאפשרו לאזרח שליטה גדולה יותר על חסכונותיו ועל עתידו הכלכלי. הר הכסף הוא ביטוי מובהק לגישה זו, והוא מהווה מודל לחיקוי למדינות אחרות בעולם. אין עוד צורך להשלים עם פער משווע בין הכסף השייך לנו על פי דין, לבין היכולת שלנו לאתר ולמשוך אותו בזמן אמת.
לסיכום, הר הכסף הוא פרויקט מנצח של שיתוף פעולה בין הסקטור הציבורי, הסקטור הפרטי והאזרחים עצמם. הוא מבטא את האחריות של המדינה לרווחת תושביה, את המחויבות של הגופים הפיננסיים לשקיפות ויושר, ואת יכולתו של כל אחד מאיתנו לקחת בעלות על העתיד הכלכלי שלו. אם טרם ביקרתם באתר, או אם עשיתם זאת לפני זמן רב – זה הזמן לנסות שוב. בהר הכסף מחכים לכם אוצרות, תרתי משמע.

למי מיועד השירות של הר הכסף ומי יכול להיעזר בו?

הר הכסף הוא שירות אוניברסלי מטעם המדינה, המיועד לכל אזרחי ישראל הבגירים ללא יוצא מן הכלל. אין זה משנה מהו מצבך הכלכלי, באיזה גיל אתה נמצא או מהי השכלתך – אם יש לך תעודת זהות ישראלית, אתה זכאי להשתמש במערכת ולבדוק אם מחכים לך איפשהו כספים אבודים. זאת ועוד, השירות מתאים גם לאנשים שמעולם לא עבדו או החזיקו חשבון בנק, שכן הוא מכסה גם חסכונות או נכסים שעשויים לעבור בירושה מדור קודם.
ההנגשה של השירות מגיעה לשיאה בפשטות השימוש בו. אין צורך בידע מקדים או באוריינות דיגיטלית גבוהה – ממשק המשתמש של הר הכסף הוא אינטואיטיבי וקל להפעלה, והתהליך כולו לוקח דקות ספורות בלבד. כך גם אוכלוסיות מבוגרות יותר, או אנשים שאינם חשים בנוח עם שירותים מקוונים, יכולים ליהנות מהיתרונות של המערכת. יתרה מכך, משרד האוצר מפעיל מוקד טלפוני לסיוע למי שנתקל בקשיים טכניים או זקוק להכוונה אישית.
עוד קבוצה שעשויה להרוויח רבות מהר הכסף הם יורשים של נפטרים. לא פעם, אנשים מגלים רק לאחר פטירתו של אדם קרוב שהייתה לו קופת גמל, פוליסת ביטוח או חשבון בנק שאיש לא ידע על קיומם. במצב עניינים שכזה, הר הכסף מציע כלי יעיל לגילוי הנכסים הפיננסיים של המנוח ולניהול תהליך ההורשה מול הגופים הרלוונטיים. המערכת מסוגלת לסרוק את המידע לפי תעודת הזהות של הנפטר, ולהנפיק דוח מקיף ומסודר עבור המשפחה.

מה הקשר בין הר הכסף לבין חוק נכסים ללא דורש?

בשנת 2014, במקביל להפעלתו של הר הכסף, עבר בכנסת "חוק נכסים ללא דורש". מטרתו של החוק היא להעביר לקניין המדינה נכסים פיננסיים ששוכבים "רדומים" במערכת הבנקאית והפיננסית, ללא שבעליהם תובעים אותם בחזרה. על פי ההגדרה בחוק, מדובר בחשבונות בנק שלא נעשתה בהם פעילות במשך 3-5 שנים, או בפיקדונות שלא נמשכו במועדם ועברו שנה עד שנתיים מאז שהבשילו.
ההיגיון העומד בבסיס החוק הוא שאם כספים מסוימים אינם נדרשים על ידי בעליהם במשך תקופה ארוכה כל כך, ייתכן שאין מי שיודע עליהם או מתכוון לקחת אותם. במצב זה, עדיף שהם יעברו מהמוסדות הפיננסיים לקופת המדינה – וזו תנסה לאתר את מי שזכאי להם באמצעות הליכי פרסום והודעה לציבור. אם גם אז לא יימצאו הזכאים, הכסף יהפוך חלק מנכסי המדינה וישמש למטרות ציבוריות כמו חינוך או רווחה.
הזיקה בין הר הכסף לבין חוק נכסים ללא דורש היא ברורה: בשני המקרים מדובר במאמץ של המדינה "לשחרר" עבור האזרחים כספים תקועים שהמערכת הבנקאית אוחזת בהם שלא לצורך. עם זאת, בעוד שהר הכסף מאפשר לכל אחד למצוא את הנכסים הפיננסיים האישיים שלו, החוק עוסק בהעברה גורפת של כספים לא מזוהים לרשות המדינה. שני המהלכים משלימים זה את זה, ומייצרים "רשת ביטחון" למקרה שבו הציבור לא ייטול יוזמה בעצמו.
מנקודת מבט אזרחית, הר הכסף מספק הזדמנות נהדרת למנוע מצב שבו כספים השייכים לנו בדין יעברו לקניין המדינה רק בגלל חוסר מודעות או מעקב. פשוט מאוד: ככל שיותר ישראלים ייעזרו במערכת ויאתרו את הנכסים שלהם, כך תהיה פחות הצדקה ליישום החוק במתכונתו המלאה. על כן, חשוב להתייחס להר הכסף במלוא הרצינות, ולא להחמיץ את ההזדמנות לקחת שליטה על חשבונותינו ועל חסכונותינו האבודים.

האם מדובר רק בנכסים פיננסיים או גם בנכסים מסוג אחר?

נכון לעכשיו, הר הכסף מתמקד באיתור נכסים פיננסיים בלבד. המערכת סורקת חשבונות בנק, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות ביטוח עם מרכיב חיסכון ופיקדונות למיניהם. אם יימצאו נכסים כאלה על שם המשתמש, הם יופיעו בדוח המסכם שהאתר מפיק, ויהיה ניתן לפעול מול הגופים הרלוונטיים כדי לקבל את הכסף או להעבירו לחשבון פעיל. חשוב להדגיש שהמערכת אינה מכסה מוצרים פיננסיים מורכבים כמו קרנות נאמנות או תיקי השקעות, או נכסים פיזיים כמו נדל"ן או רכבים.
עם זאת, השאיפה של משרד האוצר ובנק ישראל היא להרחיב עם הזמן את היקף הנכסים שהר הכסף יכול לאתר. בעתיד, ייתכן שהמערכת תשולב עם רשות המיסים ועם גופים ממשלתיים נוספים, ותוכל לזהות גם החזרי מס שלא נדרשו, פיצויים מביטוח לאומי, כספי עיזבון אבודים ועוד. הכול מתוך מטרה לייצר "תחנת שירות" אחת שתרכז את כל המידע הכלכלי על האזרח, ותאפשר לו לקבל תמונה מלאה של זכויותיו ושל הכספים המגיעים לו.
בנוסף, ייתכנו בעתיד ממשקים בין הר הכסף למאגרי מידע על נדל"ן, כלי רכב או זכויות קניין אחרות. זאת, בכפוף לשיקולי אבטחת מידע והגנת הפרטיות, שהם כמובן מורכבים יותר כשמדובר בנכסים פיזיים. ללא ספק עולם האפשרויות הוא גדול, וסביר שהמערכת תוסיף להתפתח ולהשתכלל בהתאם לצרכים ולמשוב שיתקבל מהציבור. הכיוון הוא ברור – עוד ועוד שקיפות ונגישות לטובת הצרכן הישראלי.

הר הכסף מעיד על מהפכה בשירות לאזרח, האומנם?

אין ספק שהר הכסף מייצג קפיצת מדרגה של ממש בשירותים הדיגיטליים שהמדינה מספקת לאזרחיה. הפרויקט הוא אות ומופת לאופן שבו טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע בפתרון בעיות אזרחיות יומיומיות ובהגשמת עקרונות של צדק חברתי. למעשה, מדובר באבולוציה טבעית של מגמות עומק הפועלות כבר שנים במשק הישראלי – מעבר לשירותים מקוונים, הנגשת מידע, הגברת שקיפות והעצמת הצרכן למול הגופים העסקיים הגדולים.
בתפיסה העדכנית, המדינה אינה רק שחקן פסיבי או רגולטור בשוק הפיננסי – היא שותפה פעילה שמנסה להטות את הכף לטובת האזרח הקטן. הר הכסף, כמו גם יוזמות חשובות אחרות בתחומי הבנקאות והביטוח, מבטאות תפיסה זו במלואה. המחשבה היא שעם הכלים והמשאבים הנכונים, כל ישראלי יוכל לקחת בעלות על המצב הכלכלי שלו, לממש את מלוא הזכויות המגיעות לו ולקבל החלטות צרכניות מושכלות הרבה יותר.
אנו עדים למהפכה של ממש בהתייחסות הרשויות לאזרח ובדפוסי הקשר שבין הממשל לבין הציבור הרחב. זהו שינוי מבורך שיש לברך עליו, גם אם הוא מגיע באיחור מסוים. יחד עם שירותים מקוונים מתקדמים כמו המערכת לזימון תורים לרשות האוכלוסין, אתר "כל זכות" לבירור זכויות סוציאליות או שירותי "רשות התקשוב הממשלתי", מתגבשת לנגד עינינו תמונה חדשה של השירות הציבורי במאה ה-21.
הר הכסף הוא נדבך חשוב בהתפתחות זו, בהיותו כלי פורץ דרך להעצמה כלכלית של הפרט. בזכותו, רבבות ישראלים יכולים להשיב לעצמם משאבים אבודים, לתכנן טוב יותר את העתיד ולחסוך בעלויות מיותרות. אך המשמעות העמוקה יותר היא תחושת המסוגלות והאחריות האישית, הנובעת מנגישות חסרת תקדים למידע ולכלים פיננסיים שפעם היו נחלתם של מעטים. זוהי זכות בסיסית שהמדינה מעניקה סוף סוף לאזרחיה – הזכות לשליטה ולשליטה עצמית.
כמובן, אל לנו לנוח על זרי הדפנה. יש עוד כברת דרך ארוכה עד שנגיע לשוויון מלא בנגישות למידע ולשירותים. אך מיזמים כמו הר הכסף מראים שאנחנו בכיוון הנכון ושהדבר אפשרי בהחלט. זו רק ההתחלה של מגמה רחבה הרבה יותר, שסופה מערכת ציבורית יעילה, ידידותית ונגישה לכל. השמיים הם כמעט הגבול, והציבור צריך לדרוש מהרשויות להמשיך ולהתקדם במסלול זה של דיגיטציה, שקיפות ושירות מכוון אזרח.