הר הכסף שלי

הר הזהב כספים

הר הכסף הוא מיזם דיגיטלי חדשני של משרד האוצר, שמטרתו לסייע לאזרחי ישראל לאתר כספים השייכים להם ואשר הצטברו במהלך השנים במוסדות פיננסיים שונים מבלי שהם מודעים לכך. מדובר על סכומים לא מבוטלים, המוערכים במיליארדי שקלים, אשר "אבדו" עקב ניתוק קשר בין החוסכים לבין הגופים המנהלים את הכספים – כמו למשל קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל או בנקים.
המערכת של הר הכסף מבוססת על מאגרי מידע מקיפים ומתעדכנים, הכוללים נתונים מכל המוסדות הפיננסיים במשק. באמצעות הזנה פשוטה של פרטים אישיים באתר הר הכסף, כמו שם ומספר תעודת זהות, כל אזרח יכול לבצע סריקה מהירה ולגלות האם רשומים על שמו נכסים כספיים שאינו מודע אליהם. התוצאות מתקבלות תוך שניות ספורות, ומפרטות את שמות הגופים השונים בהם אותרו חשבונות לא פעילים, קופות "רדומות" או ביטוחים שאינם בתוקף.
מטרת המיזם היא לעודד מודעות, מעורבות ואחריות אישית של כל אדם בכל הנוגע לחסכונות ולזכויות הפיננסיות המגיעות לו. הנחת העבודה היא שרבים מאיתנו עשויים להחזיק בכספים ששכחנו, הזנחנו או פשוט לא ידענו על קיומם, ואשר הפכו ל"הון אבוד" חסר תועלת. על ידי האיתור וההשבה של אותם נכסים לרשות בעליהם, מבקש האוצר להגדיל את רווחתם הכלכלית של האזרחים ולהגביר את השליטה שלהם בחיסכון לטווח הארוך.

אתר לאיתור חסכונות פנסיוניים

אחד הנדבכים המרכזיים בשירות שמספק הר הכסף נוגע ספציפית לתחום החיסכון הפנסיוני. אתר האינטרנט הממשלתי כולל רכיב ייעודי לאיתור כספים "אבודים" בקופות גמל, בקרנות פנסיה, בקרנות השתלמות ובביטוחי מנהלים – סוגי מכשירים פיננסיים שנפתחו במהלך השנים לצורך צבירת הון לגיל הפרישה, אך מסיבות כאלה ואחרות הקשר עימם נותק והם הפכו ללא פעילים.
התופעה של חסכונות פנסיוניים שאינם בשימוש נובעת בין השאר מכך שרובנו מחליפים לא מעט מקומות עבודה במהלך הקריירה. בכל פעם שמתחילים לעבוד במקום חדש, נפתחים עבורנו ברירת מחדל קופות וחשבונות חדשים, ואילו הקודמים "נזנחים" ונשכחים. חלק מהעובדים כלל אינם מודעים לכך שמפרישים עבורם כספים לחיסכון, וגם מי שכן מעודכן לא תמיד טורח לעקוב ולמשוך את הכספים כשהוא עוזב. כך נוצר מצב שבו מפוזרים על שמנו מוצרים פנסיוניים רבים, בלי שיש לנו ידיעה או שליטה על מצבם.
הר הכסף נותן מענה לבעיה הזו, ומאפשר לכל אחד לגלות בקלות את כל החסכונות ארוכי הטווח המנותקים הרשומים על שמו. על ידי הקלדה של פרטים בסיסיים כמו שם, תעודת זהות ותאריך לידה – המערכת סורקת ומצליבה מידע מול הגופים המוסדיים, ומיד מציגה דוח המונה את הקופות והקרנות בהם מופיע המשתמש כבעלים או עמית. בשלב הבא, ניתן לפנות לאותם גופים בבקשה לקבלת הנתונים המפורטים על הצבירות ועל אופן ניהול הכספים עד כה.

איתור כסף אבוד משרד האוצר

אתר הר הכסף של משרד האוצר הוא חלק ממהלך כולל שמוביל המשרד בשנים האחרונות, במטרה לקדם שקיפות כלכלית ולצמצם פערי מידע בין האזרחים לבין המערכת הפיננסית. היוזמה של איתור "כספים אבודים" עבור הציבור משקפת אחריות מוגברת שלוקח המשרד הממשלתי על עצמו, בכל הנוגע להנגשת הידע ולהגנה על זכויות הצרכנים בתחום החיסכון.
הרציונל המרכזי העומד בבסיס המיזם הוא שהמדינה צריכה לסייע לפרט למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלו ולהשתמש בכלים שברשותו בצורה מיטבית. במקום שאזרחים רבים יאבדו בפועל נכסים ששייכים להם עקב חוסר התמצאות במערכת הסבוכה, הרשויות אמורות ליזום פתרונות פשוטים ויעילים להשבת אותם כספים למסלול הנכון. בעידן המודרני של טכנולוגיית המידע, הדבר מתבטא בפיתוח מערכות דיגיטליות נגישות שמנגישות לציבור נתונים חיוניים תוך זמן קצר וללא עלות.
מעבר להיבט הצרכני של הגנה על זכויות הפרט, למהלך יש גם משמעות רחבה יותר בהקשר של חינוך פיננסי וחיזוק האוריינות הכלכלית בחברה. התפיסה היא שככל שאנשים יהיו מודעים ומעורבים יותר באיתור מקורות ההכנסה והחיסכון שלהם, כך תגבר המוטיבציה שלהם לנהל את הכסף בתבונה ולקחת אחריות על העתיד. העצם העובדה שהאוצר מייצר כלי מעשי ונוח לגילוי נכסים "חבויים", שולח מסר ברור על כך שלא מדובר בעניין שולי אלא בסוגיה בעלת חשיבות מכרעת לאיתנות הפיננסית של הפרט.

הר הכסף 1

פרויקט "הר הכסף" הושק לראשונה בשנת 2016, כיוזמה פורצת דרך של משרד האוצר ובנק ישראל במטרה לסייע לציבור לאתר ולממש כספים ששייכים לו ללא ידיעתו. בגרסתו המקורית, התמקד השירות באפשרות לחשוף חסכונות פנסיוניים "אבודים" או לא פעילים, הרשומים על שם המשתמש במוסדות פיננסיים שונים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח.
השימוש במערכת הדיגיטלית של "הר הכסף 1" היה פשוט ונוח, ודרש מהאזרח רק להזין את פרטיו האישיים כמו שם, תעודת זהות ותאריך לידה. על בסיס המידע שהוקלד, בוצעה סריקה רוחבית מול מאגרי המידע של עשרות רבות של גופים מוסדיים במשק, במטרה לזהות חשבונות לא פעילים השייכים לאותו אדם. תהליך הסריקה היה מהיר מאוד והתוצאות הראשוניות הוצגו תוך שניות ספורות על גבי המסך.
התוצאות שהתקבלו מ"הר הכסף 1" כללו את שמות המוסדות הפיננסיים בהם אותרו חסכונות אישיים של המשתמש, וכן את סוג המוצר הספציפי שבו מדובר – קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים וכדומה. אולם הן לא הראו מידע מפורט יותר כמו מספרי חשבון מדויקים או סכומי כסף. לקבלת הנתונים המלאים על אופן ניהול הכספים והיקף הצבירות, היה צורך לפנות ישירות לחברות עצמן ולבקש זאת במסגרת בירור פרטני מולן.
עם השקתו יצר "הר הכסף 1" הדים נרחבים והתעניינות ציבורית גדולה. עשרות אלפי ישראלים נכנסו לאתר בחודשים הראשונים לפעילותו, וגילו לתדהמתם שיש על שמם קופות וכספים שהם כלל לא ידעו על קיומם. היקף החסכונות האבודים שאותרו בשנה הראשונה הוערך בכמה מיליארדי שקלים, כשרבים מהם היו בסכומים משמעותיים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים למשתמש בודד.